כבר בתיכון היה ברור שרני מסתכל על העולם אחרת. בעוד אחרים בחרו מגמות יותר ריאליות, רני נמשך באופן טבעי לעולם הקולנוע: מקום שבו לתנועה, לאור ולרגעים קטנים יש משמעות. המצלמה הייתה בשבילו שפה שניה, אינטואיטיבית.
אחרי התיכון הגיע הצבא. רני התגייס לגבעתי ובשנת 2009 נפצע בציר פילדלפי, רגע מכונן ששינה את מסלול חייו. בתקופת השיקום, כשהכל היה פתוח וחסר ודאות עבורו, הוא גילה את המצלמה מחדש ובחר ללמוד צילום סטילס.
ב־2013, כשהיה בן 25, הצטרף לסטודיו בתל אביב והחל לצלם באופן מקצועי. זו הייתה נקודת הזינוק שלו לעולם החתונות. בשנתיים האחרונות, במהלך המילואים, רני חיבר את המצלמה לחוויות משדה הקרב ותיעד רגעים נדירים. היום, כל צילום חתונה שלו נושא איתו את אותו שילוב נדיר: דיוק של לוחם, לב של אמן ויכולת להרגיש את הרגע עוד לפני שהוא קורה.
שני דברים בולטים מיד למתבוננים על הצילום של רני: התנועה והתחושה. בניגוד לצלמים שמעמידים את הזוגות בצורה מלאכותית, רני כמעט ולא מביים. הוא מדבר, מזיז, מקרב, מרגיע את הזוגות, אבל לא אומר להם איך לעמוד. בתוך הרגע הזה נוצרת תנועה עדינה, כך שגם אם הזוג לא זז, משהו בתמונה נראה תמיד בתנועה. התוצאה המתקבלת היא צילום חי וטבעי.
"צילום חתונה הוא לדעת איפה לעמוד, ובעיקר מתי", מציין רני. וזה בדיוק המקום שבו הניסיון שלו הופך ליתרון. יש בו יכולת לזהות מתי לקפוץ למרכז הרחבה, להתמזג עם האנרגיה ולתפוס את הרגע בשיאו, ומתי דווקא להתרחק ולתת לזוג רגע אמיתי ורגיש מול האנשים שהם הכי אוהבים.
מדובר באינטואיציה אנושית, כזו שקשה ללמד. מי שמסתכל על העבודות שלו רואה את זה מיד: רני קורא אנשים כמו סצנה, יודע לזהות דופק, ומרגיש שינוי של אווירה עוד לפני שהוא מתרחש בפועל.
הוא צוחק ואומר שכנראה זה נכס מהשנים שבהן היה צריך לזהות מצבים במילי-שנייה. אבל בסצנת החתונות? היכולת הזאת הופכת לכלי אומנותי שמייצר תמונות חיות ובועטות.
אם תשאלו את רני איפה הלב שלו דופק הכי חזק ביום החתונה, תקבלו שתי תשובות שונות לגמרי, אבל שתיהן מספרות את אותו סיפור: אנרגיה.
כשזה מגיע לצילומי חוץ, רני הכי אוהב לצלם במקום שהוא לא מכיר. מבחינתו זה כמו להתחיל סצנה חדשה בסרט: האור אחר, האווירה שונה, והזוג נכנס בווייב שכבר עושה חצי מהעבודה. ״אני מת על הרגע הזה שאני מגיע ללוקיישן שלא ראיתי בחיים," הוא מציין בחיוך. "ופתאום קופצת לי זווית שלא ציפיתי לה. שם אני מתמלא באנרגיות".
ואז הוא מגיע לרחבה. המקום שבו כל ההעמדות נעלמות, האורחים משוחררים והחיוכים הכי ריאליסטים שיש. רני לא עומד מהצד, הוא והמצלמה זזים יחד. הוא נכנס לתוך המעגל ויוצא ממנו, מתעד צחוקים, ידיים באוויר ומבטים מתוקים בין בני הזוג. "זה החלק בו אי אפשר לביים כלום. רק להיות נוכח, לחוש את האנרגיה, ולתפוס אותה בזמן".
באירוע החורף של מועדון 'כלות מספרות' פגש רני גם כלות שכבר עברו את יום החתונה וגם כאלה שנמצאות בדיוק בעיצומו של המסע. מתוך השיחות איתן הוא שמע בצורה הכי כנה שיש איך הן חוו את הצלמים ביום הגדול- וגילה שוב עד כמה זה לא רק עניין של צילום מצוין, אלא גם של נוכחות אנושית. לפעמים כלה צריכה לא רק מי שיתעד, אלא מי שייתן חיוך, רוגע ותחושת ביטחון.
הטיפים של רני לזוגות שבדרך:
"אם אתם זוג שחי מסיבות, קחו המלצות מזוגות מלאי אדרנלין כמותכם. אם אתם זוג יותר סולידי, תקשיבו למי שבחר בחתונה דומה. אחרת, תקבלו חוות דעת שלא באמת מדברות בשפה שלכם".
״בכל חתונה יש רגע אחד לפחות שלא הולך כמתוכנן: פקקים לא צפויים, עיכובים שקורים, לפעמים אפילו אירועים ביטחוניים שמשנים את פני השטח. זה לא חייב להרוס את היום. תגדירו מראש מה באמת חשוב לכם, ואת מה אפשר לשחרר".
התמונות של רני נבנות כמו שבונים סצנה קולנועית: עם רגישות חדה, הקשבה, ועין שיודעת להפוך רגע קטן, מקרי ולא מתוכנן, לאחד הזיכרונות החזקים של היום.