יש מקום לכולם מתחת לחופה: הסיפור של הרב רפאל יהונתן פוליסוק
הרב רפאל יהונתן פוליסוק מחתן זוגות סטרייטים וזוגות חד מיניים בארץ ובעולם, ועורך חופות הלכתיות כדת משה וישראל מחוץ לרבנות. אבל הדרך שלו לעריכת חופות ממש לא הייתה מובנת מאליה. כרב אורתודוקסי וכמי שהוא בעצמו חלק מהקהילה הגאה, החיבור בין אמונה, מסורת וזהות אישית נמצא גם בלב הסיפור שלו. הדרך שלו התחילה בחזרה בתשובה ובאהבה ללימוד תורה, המשיכה בחופה חד מינית ראשונה שלא תכנן לערוך, והפכה עם השנים לדרך שמחברת בין המסורת היהודית לבין הסיפור האישי של כל זוג.היום הוא מלווה זוגות הרבה לפני שהם עומדים מתחת לחופה, לומד להכיר את הסיפור שלהם ובונה איתם טקס שמבקש לתת מקום גם למסורת וגם למי שהם. מבחינתו, שני הדברים לא צריכים להתחרות זה בזה- והחיבור ביניהם הוא בדיוק מה שהוביל אותו לדרך שבה הוא פועל היום.
הרב פוליסוק לא גדל בבית דתי. הוא חזר בתשובה בגיל צעיר, וכבר אז מצא את עצמו נמשך ללימוד ולהוראת תורה. אבל החיבור בין הרבנות לבין ליווי זוגות וחופות הגיע בשלב מאוחר יותר, ובעיקר דרך האנשים שפגש בדרך.
במשך השנים התחילו להגיע אליו אנשים שרצו שיהיה איתם ברגעים המשמעותיים בחייהם. כך, בהדרגה, הרבנות קיבלה עבורו משמעות נוספת: לא רק ללמוד וללמד, אלא גם להכיר אנשים, ללוות אותם ולהיות חלק מהרגעים החשובים שלהם.
צילום: עוז שכטר
הסיפור של הרב פוליסוק יוצא דופן גם בגלל החיבור בין הזהות האישית שלו לבין העולם הדתי. מבחינתו, נטייתו המינית והעובדה שהוא רב אורתודוקסי אינן שתי זהויות שצריך לבחור ביניהן. לאורך הדרך הוא חיפש את המקום שבו שתיהן יכולות להתקיים יחד, מתוך החיבור שלו לתורה ולהלכה ומתוך מי שהוא.
החיבור הזה נמצא היום גם בדרך שבה הוא פוגש זוגות. הוא לא מנסה להכניס את כולם לאותה תבנית, אלא להבין מי עומד מולו ומה המקום שהמסורת תופסת בחיים שלו. יש זוגות שמגיעים עם היכרות עמוקה עם הטקס היהודי, ואחרים פוגשים חלקים ממנו לראשונה בתהליך. נקודת הפתיחה יכולה להיות שונה, אבל מבחינתו השאלה היא אותה שאלה: איך יוצרים חופה שהזוג מבין, מתחבר אליה ומרגיש שייך אליה?
גם כשהחל לערוך חופות, הרב פוליסוק לא תכנן להיות הראשון שיערוך חופה אורתודוקסית לזוג חד מיני בישראל. ואז הגיעו אליו שני חברים וביקשו ממנו לחתן אותם. בהתחלה הוא הציע שיפנו למישהו אחר, אבל התשובה שלהם שינתה את התמונה: "אם זה לא יהיה אתה, זה לא יהיה אף אחד". הוא הסכים, ערך את החופה ומאותו רגע נפתח פרק חדש בדרך שלו. מאז, הוא כבר ערך עשרות רבות של חופות לזוגות חד מיניים בארץ ובעולם.
אפשר היה לחשוב שהחופה הראשונה תגדיר גם את הקהל שיגיע אליו בהמשך, אבל בפועל קרה משהו אחר. זוגות סטרייטים שנכחו בחופות שערך התחילו לפנות אליו ולבקש שיעמוד גם בחופה שלהם. כיום רוב הזוגות שהוא מחתן הם זוגות סטרייטים. חלקם הגיעו אליו אחרי שראו אותו בחופה אחרת והתחברו לדרך שבה הוא משלב בין הטקס המסורתי לבין הסיפור של האנשים שעומדים מתחת לחופה.
עבור הזוגות האלה, חשוב לו גם להבהיר שטקס הלכתי כדת משה וישראל לא חייב להתקיים דווקא במסגרת הרבנות. החופות שהוא עורך מחוץ לרבנות נשענות על המסגרת ההלכתית והמסורתית, ובתוכה הוא בונה יחד עם בני הזוג את הטקס שמתאים להם.
זה גם אחד העקרונות המרכזיים בדרך שבה הרב פוליסוק עובד עם זוגות. הוא מסביר להם את האפשרויות הקיימות בתוך המסגרת ההלכתית, ומתוכן הם בוחרים את הדברים שמתאימים להם ולחופה שהם רוצים ליצור. את הגישה הזו הוא מתאר כ-"מקסימום בחירה ומינימום כפייה". מבחינתו, המטרה היא לא לוותר על המסורת כדי להפוך את הטקס לאישי, אלא לאפשר לזוג להכיר אותה, להבין אותה ולבחור איך להתחבר אליה.
הבחירה הזו יכולה לבוא לידי ביטוי גם במקום שניתן לכלה בתוך הטקס. במסגרת האפשרויות ההלכתיות, בני הזוג יכולים לחשוב יחד איתו איך היא רוצה לקחת חלק פעיל יותר בחופה ואילו אלמנטים חשוב לה להביא אליה. כך גם בתוך המבנה המסורתי יש מקום לבחירות שמבטאות את שני בני הזוג.
לכן התהליך אצלו מתחיל הרבה לפני יום החתונה. הוא נפגש עם הזוגות, לומד להכיר אותם ומבין מה חשוב להם. יש זוגות שזקוקים לשניים או שלושה מפגשים ויש כאלה שבוחרים לעבור איתו תהליך ארוך ומעמיק יותר.
מתוך ההיכרות הזו נבנית גם החופה עצמה. הוא כותב לכל זוג דבר תורה שמותאם במיוחד אליו, ומשלב בו דברים שעלו בשיחות שלהם: הסיפור הזוגי, הערכים שמובילים אותם ואפילו מילים שבהן הם משתמשים כדי לתאר את הקשר שלהם.
אם יש רעיון שחוזר בשיחות עם הזוג, הוא יחפש את הדרך לחבר אותו למקורות ולתת לו מקום בטקס. מבחינתו, זה בדיוק החיבור בין האישי ליהודי. "התפקיד שלי הוא לדבר אותם ביהודית", הוא מסביר. לא ליצור חלק אחד שהוא "המסורת" וחלק אחר שהוא "הזוג", אלא למצוא את הדרך שבה השניים נפגשים בתוך אותה חופה.
אחרי כל כך הרבה חופות, היה יכול להיות קל לעבוד לפי נוסחה קבועה. אצל הרב פוליסוק, דווקא ההיכרות המוקדמת עם הזוג היא זו שמונעת מהטקס להפוך לכזה. הסיפור שהוא שומע במפגשים, הדברים שחשובים לבני הזוג והדרך שבה הם מסתכלים על הקשר שלהם משפיעים על מה שיקרה בסופו של דבר מתחת לחופה.
זו גם הסיבה שהתהליך מבחינתו הוא חלק בלתי נפרד מהטקס עצמו. החופה אולי נמשכת דקות ספורות, אבל מאחוריה נמצאות שיחות שבהן הזוג עוצר לרגע בתוך כל תכנון החתונה ושואל שאלות קצת אחרות: מה אנחנו רוצים להגיד אחד לשנייה? איך אנחנו רוצים שהרגע הזה ירגיש? אילו ערכים חשוב לנו להביא לתוך הנישואים? מבחינתו, התשובות הן בדיוק מה שהופך טקס מוכר לחופה ששייכת לזוג הספציפי שעומד בה.
אחד הדברים שחשובים לרב רפאל במיוחד הוא שהזוגות לא יגיעו לחופה רק כשהם יודעים מה הם אמורים לעשות, אלא גם כשהם מבינים למה. הוא נותן כדוגמה את המשפט המוכר "הרי את מקודשת לי". רובנו שמענו אותו באינספור חופות, אבל לדבריו, לא כל זוג עצר לחשוב על המשמעות שמאחוריו. לכן חלק מהתהליך שלו הוא לדבר על המילים, המנהגים וההתחייבויות שמרכיבים את הטקס, כדי שביום עצמו הם לא ירגישו כמו טקסט שפשוט צריך לומר.
מבחינתו, הרב נמצא שם כדי להוביל את החופה ולתת לה את המסגרת, אבל הרגע שייך קודם כול לשני האנשים שבחרו להתחתן.
אחרי עשרות רבות של חופות, ההתרגשות עדיין לא הפכה מבחינתו לשגרה. למעשה, הוא אפילו קבע לעצמו כלל בנושא. "הבטחתי שביום שאני אפסיק לבכות בחופות, אני לא אערוך יותר חופות", הוא מספר.
אולי חלק מהסיבה לכך נמצא דווקא בכל מה שקורה לפני יום החתונה. אחרי המפגשים והשיחות, כשהוא מגיע לעמוד עם הזוג מתחת לחופה, הוא כבר מכיר את הסיפור שלהם ואת הדרך שהביאה אותם לשם. מבחינתו, הם כבר לא שני אנשים זרים שהוא פוגש בפעם הראשונה מול מאות אורחים.
בתוך כל המשימות שממלאות את החודשים שלפני החתונה, הוא מציע לא להשאיר את החופה כעוד פרט שצריך לסגור. לא משנה באיזו דרך בחרתם להתחתן ומי יעמוד איתכם שם, מבחינתו שווה להקדיש זמן גם לטקס עצמו. לשאול שאלות, להבין מה עומד לקרות, להכיר את המשמעות של הדברים שאתם אומרים ולחשוב מה חשוב לכם להביא לרגע הזה. לדבריו, אפילו שיחה של 45 דקות שמוקדשת באמת לחופה יכולה לשנות את הדרך שבה הזוג חווה אותה.
כי בסופו של דבר, אפשר לבחור מקום, עיצוב, מוזיקה ואינספור פרטים אחרים שיגרמו לחתונה להרגיש שלכם. וגם חופה הלכתית ומסורתית יכולה לתת מקום לבחירה, לסיפור האישי ולשני האנשים שעומדים בתוכה.