mitformit

להמשך גלישה באתר

רני ויינשטיין מאורסת: טבעת יש. מה עכשיו?


הפקה וניהול אירועים | 14:59 26/12/2019 | זמן קריאה: 5 דקות

כמה אופייני לי - אנחנו התחלנו הפוך. 

אצל רני ויינשטיין האירוסין התחילו ככה:


עוד לפני ההכנות, הרשימות וההתלבטויות החלטנו לנסוע לירח דבש. הבנו שאנחנו רוצים להתחתן באביב, מה שאומר שלא יהיה לנו זמן לחופשה ארוכה אחרי החתונה: ממאי עד נובמבר אני בסטודיו בתקופה לחוצה, ואור נכנס לסבבים בבתי החולים כבר בפברואר (סטודנט לרפואה, זוכרים?).

חלמתי על משהו אקזוטי, על חופש אמיתי עם קסם של המזרח הרחוק. נסענו לחודש שלם לפיליפינים - מבחינתי זה גן עדן עליי אדמות והזדמנות מטורפת להיות יחד. אין לנו הרבה זמן רק של שנינו, השגרה שלנו עמוסה מאוד וכשאנחנו כבר יוצאים, זה בדרך כלל עם חברים, ביחד או לחוד - תל אביב, אתם יודעים. הקטע של להישאר בבית וסתם לראות טלוויזיה ביחד לא ממש קורה לנו.


הפיליפינים: Here we come!

התחלנו מטרק בצפון שאור מאוד רצה - הרבה טבע, מסלולים עם 200 אחוזי לחות, שינה בכפרים. משם המשכנו לאיים וחרשנו אותם מקצה לקצה עם אופנוע ששכרנו - כל חוף היה יפה יותר מהשני. אני זוכרת יום שנסענו רק שנינו (לבד על הכביש) בין שדות ירוקים, בלי קליטה, מסביבנו רק באפלו, תרנגולים, חזירים, עזים. ישבתי מאחורי אור וחשבתי לעצמי שככה בדיוק מרגיש חופש אמיתי ואני לא אזכה לתחושה הזאת בציוויליזציה של המערב. אלו היו רגעי אושר אמיתיים.

סינדרלה במדבר

הצעד הראשון כשחזרנו לארץ היה להחליט על קונספט לחתונה. אור רצה משהו קטן וצנוע ברמה של הגג אצל ההורים/ מאהל במדבר - ואני לא (אנדר-סטייטמנט).

אור הציע בהתלהבות הפקה שלמה שכוללת לילה במדבר, ואני רק דמיינתי את השמלה הסינדרלית-מנצנצת שלי, על העקבים שלי נגררים ונתקעים בחול והכל כל כך לא קשור למדבר ולקונספט של חתונה בשטח. זוועה.

זה לא נגמר בשיחה ההיא והיו לנו הרבה שיחות על אופי האירוע. בדרך כלל אני זורמת עם רעיונות כאלה ונותנת לאור מקום בהחלטות המשותפות שלנו, אבל פה עבר הגבול שלי. אמרתי לו שאת הטבע הפראי השארנו בפיליפינים ועכשיו, אחרי שחזרנו לציוויליזציה הגיע הזמן להנות מהטבע שמציע גן אירועים. זה לא היה פשוט, אבל אחרי לחץ פיזי מתון וכמה בירורים, אור השתכנע והתחלנו לראות יחד גני אירועים.

תכלס, אף פעם לא דמיינתי איך החתונה שלי תראה (חוץ מזה שתהיה לי שמלה הורסת ועקבים מושלמים…), אבל אני יודעת שאני אוהבת מראה טבעי, ירוק וקסום, עם מלא אורות קטנים מנצנצים. הגן הראשון שביקרנו בו בהמלצת כלה שלי (יש יתרונות במקצוע ;)) היה הגבעה - התאהבתי במקום. 



תמונה: הגבעה


תמונה: הגבעה
האווירה בערב, קיר הקשתות והאש החיה בכניסה, גשרי העץ עם בריכות דגי הזהב, סוגי הצמחים המקיפים את הגן, האורות הקטנטנים שמלופפים על העצים, זה שהגן לא גדול מידי ולא קטן מדי, הרגשת הטבע המסודר ועצם זה שאחרי קבלת הפנים והחופה נכנסים לאכול ולרקוד במזגן ולא תלויים במזג האוויר - מושלם מושלם מושלם! אחרי הגבעה הלכנו לראות עוד כמה מקומות, אבל מבחינתי שום מקום לא משתווה אליו.



תמונה: הגבעה


תמונה: הגבעה


תמונה: הגבעה
אור דווקא התלהב ממקום אחר ובפגישה השנייה בגבעה הייתי מוכנה להפעיל את קסמי ואת כוחי הנשי והכלתי. כבר הכנתי מראש את צ'ק המקדמה בתיק וחיכיתי שהפגישה תסתיים, אבל לא לחצתי על אור באופן גלוי - ידעתי שזה יהיה המקום שנתחתן בו, כל מקום אחר נראה לי כמו פשרה. לשמחתי התאריך הספציפי שכיוונו אליו היה פנוי אז הוחלט שהולכים על זה. לא יכולנו לקחת את הסיכון ולהפסיד את התאריך.

#היתרון_במקצוע2

ספקים אחרים לחתונה ממש לא הייתה לנו בעיה לבחור. אני עובדת עם כלות ונמצאת עמוק בעולם החתונות… היה לי מאוד חשוב שהאנשים שנעבוד איתם יהיו נחמדים וכיפים כמו שהם מקצועיים. 

ערב לפני שטסנו לפיליפינים היינו בחתונה של חברה שלי, שם תיקלט נדב ציון. הוא אשכרה רקד בעמדה כל הערב והיה באנרגיות שיא. אמרתי לאור מהרחבה: "תראה אותו, הוא לא מפסיק לחייך". 

עם שי בוזגלו הצלם היה לנו חיבור טוב כבר מהרגע הראשון - מוכשר ושאפתן שנותן מעל ומעבר מעצמו כדי שנהיה מרוצים. כיף לעבוד איתו. 

לגבי איפור+שיער לא הייתה לי בעיה כי אני מגיעה מתוך העולם הזה, מכירה ועובדת עם הרבה ספקים, ולא צריכה להתחשב בעוד דעה - ההחלטה היא שלי. בחרתי לאיפור את נאור אפל ולשיער את דנה צמות, שניהם אנשים מהממים ואני יכולה לסמוך עליהם בעיניים עצומות.

עד עכשיו לא הייתי בקבוצות פייסבוק של כלות (1. כי אני ספקית ולא מתקבלת בהן בברכה או בכלל  2. כי אין לי זמן לזה ואולי עדיף כך כדי לא להילחץ מידי מהאירוע), אבל עכשיו בפעם הראשונה קיבלו אותי לקהילה של מתחתנים למען מתחתנים :) חוץ מזה, בגלל שאני נמצאת עם הכלות שלי לכל אורך הדרך שלהן, אני חווה את התהליך איתן. זאת הסיבה שאני לא לחוצה ודי יודעת למה לצפות.

ומה עם השמלה? הדבר שכרגע הכי מטריד אותי זה הזמנת הבד של השמלה הראשונה, אני מעצבת אותו מאפס והכל יהיה רקום ביד עם חריזות בתלת-מימד (זה מה שאני יכולה לשתף כרגע כי גם אור קורא את הבלוג) הבד כנראה יהיה מוכן חודש לפני החתונה למרות שכבר מאוגוסט התחלתי את תהליך יצירתו. פשוט יש ים של עבודה עליו וכל דבר קטן נשלח אלי לאישור מהמפעל בחו"ל.


מקווה שבסוף היא תעמוד בסטנדרטים של שמלת החלומות שאני מדמיינת...


את הפרק הראשון של הבלוג של רני כבר קראתם?

יש לכם משהו לומר? כתבו לנו

הצטרפו לקהילה שלנו בפייסבוק

עקבו אחריו באינסטגרם