עם כל הטבלאות, הספקים והדד ליינים, קל לשכוח: חתונה היא לא רק פרויקט הפקה שבלוני. היא הצהרה על מי אנחנו כזוג. דרך הבחירות מתבטאים ערכים וטעם אישי. מכירים את זה שאתם רואים כלה ואומרים "ואו זה הכי היא"? שלוש כלות מהקהילה הזכירו לנו השבוע שהבחירות הקטנות הן אלו שמעצבות את הסיפור הגדול.
אני שלי, מנהלת מועדון הכלות של מתחתנים למען מתחתנים, כלה בעבר וחובבת חתונות מושבעת בהווה! בכל חודש אני סוקרת עבורכן את הפוסטים הבולטים ביותר בקהילה שלנו- אלה שמעוררים השראה, מעלים נקודות חשובות ובעיקר גורמים לנו להרגיש שאנחנו לא לבד בתהליך.
"לא תהיה עוד כלה אחת בעולם שתראה בדיוק כמוך"
הכלה הראשונה שלנו להיום היא עדן כהן, בעוד פחות מחודש היא תעמוד מתחת לחופה עם יניב, בחתונת צהריים צבעונית ומלאת אופי- כזו שכבר מההשראות שלה מרגישה מדויקת לה וגורמת לנו להתרגש.
בתוך תהליך ארגון החתונה, עדן בחרה ללכת על תפירה אישית ולעצב שמלה מאפס. אחרי חודשיים עמוק בתוך התהליך, היא הבינה שלא מדברים מספיק על הדרך עצמה: על מדידות, על בלת"מים, על לוחות הזמנים, על כימיה עם התופרת, ועל ההבנה שמה שמדהים בפינטרסט לא תמיד נכון לגוף שלך. היא כתבה מדריך כן ואמיתי. כזה שלא עושה אידיאליזציה, אלא מכין אותך לתהליך.
״המדריך המלא לעיצוב ותפירה אישית של שמלת הכלה 👰🏻♀️🪡
אחרי חודשיים עמוק בתוך התהליך של עיצוב שמלת כלה מאפס, הבנתי שיש כמה דברים שאף אחד לא אומר לך מראש ומאוד חשוב לדעת לפני שצוללים לתהליך. אז כותבת לכן את המדריך הקטן שלי, שנכתב מתוך ניסיון, הצלחות וגם טיפה אכזבות שלב אחרי שלב:
- שלב 1: מה אני רוצה? 🤔 לפני הכל, מחפשים השראה. פינטרסט ועמודי אינסטגרם של מעצבים הם המקום האידיאלי לזה! ככל שתחפשי יותר כך תצליחי לדייק את הרצון שלך. ממני אלייך- יכול להיות שתראי שמלה מהממת אבל היא לא מתאימה למבנה גוף שלך. אם ניתן, תחפשי תמונות של נשים במבנה גוף דומה לשלך כי מה שנראה מושלם על אחת יכול להיראות לא טוב על אחרת.
- שלב 2: לכי למדוד! 👗 נכון שבחרת עיצוב אישי, אבל תבחרי 2-3 מקומות עם המגוון שמלות הכי גדול שאפשר ותלכי למדוד שם כמה שיותר שמלות. ככל שתמדדי יותר את תלמדי איזה גזרה מחמיאה לך, איזה בד יושב עלייך טוב, מה נוח לך ולקבל רעיונות שלא חשבת עליהם. ממני אלייך- בזכות מדידה בשני מקומות שונים גיליתי שבד סאטן נראה עליי לא טוב וידעתי שהוא לא יכול להיות הבד של השמלה. מאותו רגע דייקתי את החיפושים שלי אחרי השראה.
- שלב 3: מציאת תופרת/מעצבת 🧵 זה הלב של הפרויקט. את חייבת מישהי שיש לך איתה כימיה ותקשורת זורמת. אל תסתפקי בתמונות של העבודות שלה, תשאלי כלות קודמות על התהליך איתה, על התוצאה, על היחס לאורך הדרך (גם במצבים שלא הכל הלך חלק והיה צריך לשנות/לתקן משהו). תקראי כמה שיותר ביקורות, תחפשי ניסיון עם כלות אמיתיות ותוודאי שהיא מבינה את הסגנון שלך. ממני אלייך- את יכולה להגיע עם השראה אבל בסוף היא בעלת המקצוע. תקשיבי לה, תבקשי לשמוע את דעתה ואל תכעסי אם היא אומרת לך שזה לא יתאים לך (מסיבות מוצדקות כמובן) כי זה לטובתך.
- שלב 4: המדידות 🥹 אחרי שנפגשתן והצגת את ההשראה שלך, את תראי את השמלה נבנית ממדידה למדידה. בהתחלה היא חתיכת בד ופתאום היא ממש מקבלת צורה. אם בשלב מסויים את מרגישה שמשהו לא מדויק לך, תתקשרי עם המעצבת שלך. תקשורת היא הבסיס להכל והיא רוצה שתהיי מרוצה מהתוצאה. תסבירי לה מה מפריע לך ותחשבי ביחד על הפתרונות. זה בסדר שיהיו בלת"מים בדרך, העיקר לדבר עליהם ברוח טובה ולתקן.
- שלב 5: לוח זמנים ⏰תפירה אישית לוקחת זמן. מדידות: שריינו לפחות 3-5 מדידות לאורך התהליך. מדידה אחרונה ואיסוף השמלה: בדרך כלל שבוע עד 10 ימים לפני החתונה מגיעים למדידה אחרונה כדי לוודא שהכל מושלם ולעשות תיקונים במידת הצורך עקב שינויים במשקל. ממני אלייך- זה הזמן לבדוק מתי צריך להחזיר את השמלה, לוודא שהכל שולם, לזכור לקחת איתך את ההינומה ולבדוק אם יש צורך להחזיר אחרי ניקוי יבש".
"הטיפים הקטנים שעושים את ההבדל:
✨החל מהמדידה השניה את צריכה להגיע עם הנעליים, המחטב, והחזייה שתלבשי בערב עצמו. זה חשוב מאוד בשביל להבין את הנפילה של הבד ולגזור מכפלת. מעכשיו את מגיעה איתם לכל מדידה 🙂
✨למדידה שלישית תגיעי גם עם האקססוריז שאת מתכננת לענוד בחתונה ככה תוכלי לדעת אם זה עובד או שאת צריכה לחפש משהו אחר.
✨לכל מדידה תביאי איתך מלווה אחת גג שתיים שאת סומכת על הטעם שלהן, אבל אל תביאי גדוד. יותר מדי דעות רק יבלבלו ויערערו את התחושת ביטחון שלך.
זה תהליך אישי ומטורף שמאפשר לך להביא את עצמך לידי ביטוי. תהני מהדרך, מהיצירה ומהעובדה שלא תהיה עוד כלה אחת בעולם שתיראה בדיוק כמוך! ❤️ יש כאן עוד כלות שמעצבות לבד? אשמח לשמוע טיפים שלכן בתגובות! 👇".
איזה מילים חכמות. עיצוב ותפירה מאפס זה לא רק עניין של בד וגזרה. זה תהליך של דיוק עצמי. של להכיר את הגוף שלך, להסכים לשנות תוך כדי, להקשיב לבעלת מקצוע אבל גם לאינטואיציה שלך. אהבתי במיוחד את הדגש על מדידות מוקדמות במקומות שונים, על תקשורת פתוחה עם המעצבת, ועל זה שלא כל מה שמדהים בפינטרסט בהכרח נכון לנו במציאות. זה כל כך נכון ולא תמיד מדברים על זה.
"מה שהתאים לנו ומרגיש לנו הכי נכון"
הכלה השנייה שלנו היא ליבי ג'רבי, כלה חדשה במועדון שמגדירה את עצמה ככלת חמ"ל, מה זה אומר? שכל החלטה שלה מבוססת על אינספור בדיקות ושיטוטים באינטרנט. מאחורי הארגון המדויק, הטבלאות והטלפונים מסתתרת בחורה שיודעת בדיוק מה היא רוצה- חתונה איכותית, פשוטה ומלאת אהבה, כמו של פעם.
אז במסגרת המחקר המעמיק ואחרי שלבי הספקים והעיצוב, הגיע הרגע ה"תכלסי" בצ'ק ליסט- להחליט על אופי הטקס והרישום. ליבי וגל ארוסה ידעו שהם רוצים להתחתן דרך הרבנות, אבל בחרו לעשות את זה בדרך שמתאימה להם. לא רק "לסמן וי", אלא להבין, לשאול, לבחור. במקום לנהל את הפרוצדורה לבד, הם פנו לארגון צהר ומתוך זה יצאו למסע מעניין, פרוצדורלי אבל גם משמעותי.
"אמ;לק - פתחנו תיק ברבנות 😊 #גליבי_החתונה_בהקרנת_בכורה
אז אחרי כמה שבועות שלא היה לי במה להתעסק- השבוע מצאנו את עצמנו מתעסקים המון!
- עיצבנו הזמנה.
- הלכנו לראות את הוילה שאתארגן בה (ועשינו חזרות על המפגש 🤭🤭).
- תיאמנו לנו טעימות לעוד המון זמן.
אבל הדבר הכי מרגש היה להתחיל את התהליך האמיתי שלשמו התכנסנו, להיות נשואים. ידענו תמיד שהחתונה שלנו תהיה דרך הרבנות, אבל אף פעם לא ידעתי כמה פרוצדורות זה מצריך. אני אוהבת כל מה שקשור בלארגן, בטבלאות, בסידור, בהצלבות, אבל זה הרגיש לי גדול עליי. וגם הרגשתי שהכל עולה הרבה כסף.
ואז נזכרתי שפעם חברה המליצה לי על ארגון רבני צהר- ארגון שמטרתו לגשר ולקרב בין חילוניים לחתונה כדת משה וישראל. התקשרנו לברר והסבירו לנו את התאריך ואת המחירים (ספויילר- כולם מתנדבים שם), ואז פתחנו תיק בצהר וקבענו פגישה להתחלת המהלך".
"בחמישי האחרון סוף סוף הגיע הרגע המיוחל של הפגישה ועל הבוקר התייצבנו במשרדים המהממים שלהם בתל אביב. פגשנו שם שם אישה מקסימה שהסבירה לנו על הארגון ועל מטרתו והתחלנו בחלק ה"קשה", הכל בליווי שלה- היא מילאה לנו את הטפסים (בנוכחותנו כמובן), איתרה את תעודות הנישואין של ההורים ועזרה לנו לשלם את האגרה לרבנות.
לאחר מכן הסבירה לנו אילו עוד שירותים הם מציעים: "שידוך" של רב מחתן לאירוע שלנו והדרכת כלות/כלות וחתנים לבחירת הזוג. החלטנו ללכת עם שניהם. כמו שאמרתי- הכל בהתנדבות, כאשר כל המתנדבים עובדים ו/או משרתים בצבא ותורמים למדינה ונותנים מזמנם הפרטי כדי לשמח זוגות באחד מהימים המאושרים בחייהם.
בסוף התהליך קורה הדבר המרגש ביותר- מעלים שני עדים חברים (לא קרובי משפחה) בשיחת וידאו להעיד שאנחנו יהודים, רווקים וחמודים ונכונים להינשא.
קיבלנו כתובה לשמור עליה וגם הסכם לחתום עליו בשם "הסכמאהבה" - מטרתו למנוע "עגינות" ולהבטיח הוגנות לשני הצדדים במידה והזוג בעתיד (שלא יקרה) יחליט להתגרש. ממה שהבנתי לא חייבים לחתום על זה.
וזהו, מפה אין דרך חזרה 🤭🤭 זאת הדרך שבה אנחנו בחרנו להתחתן, מה שהתאים לנו ומרגיש לנו הכי נכון. מכירה הרבה שבחרו אחרת - ניהול ישיר דרך הרבנות, דרך ארגון חופות, חתונה אזרחית לחלוטין, נישואין בקפריסין או דרך יוטה ואני בטוחה שיש עוד המון.
באיזו דרך אתם בחרתם? האם ניהלתם את הפרוצדורה בעצמיכם או דרך מתווך?".
יש היום כל כך הרבה דרכים להתחתן: דרך הרבנות, דרך ארגונים מלווים, חתונה אזרחית, קפריסין, יוטה. והיופי שיש בחירה. וזו אולי אחת הבחירות הזוגיות הראשונות והמשמעותיות בדרך לחיי נישואים משותפים.
"התחושה שהייתה לי הכי חשובה, היא לא לצאת פראיירית"
הכלה השלישית שלנו היא אלינור אשטון, כלה ותיקה במועדון ואם יש משהו שאנחנו מחכים לו כל שבוע זה לפוסטים שלה, שתמיד מביאים לקהילה זווית מעניינת, מידע שלא הכרנו, משהו שאנחנו חייבות לקרוא או לשמוע. אלינור תודה שאת מעשירה אותנו בכל שבוע מחדש!
ובהמשך לכך, אנחנו כקהילת כלות וכנשים בכלל רגילות לדבר על ביטחון עצמי, על גוף, על גזרות. אבל נראה שפחות מדברות על כסף ועל גבולות. אלינור שיתפה פוסט חשוב במיוחד על חיפוש שמלת הכלה שלה לא מהמקום של "מה מחמיא", אלא מהמקום של ערך עצמי.
"רוצה לשתף משהו שחשוב לי, במיוחד למי שבדרך 🤍
לקח לי הרבה זמן למצוא את שמלת הכלה שלי. כולם כל הזמן אמרו לי: "יהיה לך הכי קל, את רזה", אבל האמת? ממש לא היה לי קל. לא בגלל שלא אהבתי את השמלות, אלא כי לא הייתי מוכנה לתת יד למחירים המטורפים והעושק ההזוי שיש בשוק הכלות.
הייתי במקומות, מדדתי, התרגשתי, אפילו התאהבתי, אבל לא סגרתי, כי ידעתי בלב שאני לא רוצה להיות חלק מזה. והיום אני כל כך שמחה שהתעקשתי, בסוף מצאתי שמלה מדהימה, מסטודיו מוכר, בפחות מ־5,000 ₪ (!!) שכמובן שאפשר גם למכור אחרי.
המסר שלי לכלות: אל תתייאשו. באמת. יש כל כך הרבה אופציות סטודיואים קטנים, קולקציות ישנות, יד שנייה, תופרות, בנות שמוכרות שמלות מושלמות. התחושה שהייתה לי הכי חשובה בכל התהליך? לא לצאת פראיירית והיא הייתה שווה לי הכול 💫
ועכשיו מסקרן אותי לשמוע , איזו תחושה הכי חשובה לכן בתהליך שלכן?".
תמונה: רני אסוליןקצת מהתגובות המגוונות שקיבלה:
- "היה לי הכי חשוב להרגיש מיוחדת ולא ללבוש את השמלה "שכולן" לובשות והכי חשוב היה לי המחיר כי בסוף זה יום אחד, נכון שזה מזכרת לכל החיים אבל גם לא להשתגע. קניתי שמלה באזורי ה-3 אלף שקל ואני ממש גאה בעצמי על זה".
- "איזה כיף לשמוע! קודם כל מזל טוב ! אני תמיד אומרת לחברות שלי - השמלה המושלמת שלך קיימת, והיא לא עולה 15-20,000 ש״ח. באמת שלא. כיף שלא ויתרת!".
- "אני מסכימה שזה אפשרי אבל זה מצריך הרבה מזל, המוכרת באחת המכירות שהייתי בה אפילו אמרה לי שלמצוא שמלה בול עלייך זה כמו לזכות בלוטו. גם לי כאב להוציא יותר משכר דירה על שמלה, וגם אם אהבתי את השמלה, אם נהיה ראלים לרגע הפרפרים יורדים כששואלים על המחיר (שמלה שבאה בול זה גם שמלה שמתאימה לך בכיס)".
- "היה חשוב לי היחס של המקום והמלצות. הלכתי עם חברה למקום שבו היא קנתה את השמלה וקיבלו אותה בכזאת התרגשות ואהבה, זה עשה תחושה טובה. אני אישית העדפתי לשכור שמלה כי אני מאוד נמוכה ואני רואה המון פוסטים של כלות שמנסות למכור את השמלה. אני עדיין מנסה למכור את השמלה השנייה חח אם מישהי נמוכה ומחפשת😅".
המשפט "יהיה לך הכי קל, את רזה" תפס אותי. כי הוא מזכיר לנו כמה מהר אנחנו מניחות הנחות על גוף, על חוויה, על תהליך. אבל הקושי שלה לא היה למצוא שמלה שתיראה טוב. הוא היה לבחור לא לשתף פעולה עם משהו שלא הרגיש לה הוגן. והבחירה הזאת לא לסגור מתוך התרגשות רגעית, לא להיסחף, לא להרגיש לחץ זו בחירה אמיצה. אלינור מזכירה לנו שיש עוד דרכים: יד שנייה, קולקציות קודמות, תופרות, סטודיואים קטנים. לפעמים החתונה "בדרך שלי" היא פשוט לדעת לעצור ולהגיד- לא במחיר הזה.
עדן בחרה להביע את עצמה דרך תפירה אישית, ליבי בחרה את הדרך שבה תינשא ואלינור בחרה לקנות שמלה בגבולות המתאימים לה. המשותף לשלושתן זה שלא הלכו אוטומטית עם הזרם ושאלו את עצמן ואת הסביבה את השאלות הנכונות לקבלת החלטה שמותאמת אליהן.
מזמינה אתכן לשתף בקהילה שלנו, מתי הרגשתן בתהליך שעשיתן בחירה אישית מושכלת ובאיזה אספקט של החתונה?
כתבות נוספות שיעניינו אתכם:
