כשמתכננים חתונה, קל לדעת איפה לשים את סימני הקריאה: אולם, אוכל, מוזיקה, שמלה וצילום. אבל דווקא בין כל ההחלטות הגדולות מסתתרים כמה פרטים שקל לסמן כ'יהיו בסדר' עד שמגיע יום האירוע ומגלים עד כמה הם באמת משפיעים.
סידור הושבה שיגרום לכל אורח להרגיש שחשבו גם עליו, תאורה שתשנה את כל מראה החופה או רגע משפחתי שהצלמת תופסת ונשאר משמעותי גם אחרי שנים- ביקשנו משלושה אנשי מקצוע שמסתכלים על חתונות מזוויות שונות לסמן את הפרטים שהם לעולם לא היו מפספסים.
איך חושבים כמו אורח עוד לפני החתונה?
"איך האורחים יחוו את הערב?" זו השאלה שמלווה את
המפיק איתי נבון בכל אירוע שהוא מנהל.
בעיניו, אירוע שזורם בטבעיות הוא בדרך כלל אירוע שמישהו עבד קשה מאוד כדי שיראה ככה. התכנון מתחיל לפני שהאורח הראשון מגיע: בבניית לוח זמנים מדויק, בתיאום בין הספקים ובחשיבה על כל נקודה שבה משהו עלול להשתבש. המטרה, לדבריו, היא אחת - לאפשר לזוג ליהנות מהאירוע בלי להידרש לפתור בעיות בזמן אמת.
אבל תכנון טוב לא מסתכם רק בלו"ז. הוא ממשיך בשאלה- איך האירוע נראה מהעיניים של האורחים? לכן הוא ממליץ לזוגות להסתכל על כל החלטה גם דרך העיניים של מי שמגיע לחגוג איתם - מהדרך לחופה ועד סידורי ההושבה.
באירוע שניהל לאחרונה, למשל, היה צורך לפתוח שמונה מקומות ישיבה נוספים. הפתרון הראשוני שהציע האולם היה להציב כיסאות בר גבוהים, אבל איתי עצר את המהלך וביקש למצוא חלופה: "אם אורח מגיע לחתונה, הוא צריך להרגיש בנוח מהרגע שהוא מתיישב. במקרה הזה היה ברור שכיסאות הבר לא יתנו את התחושה הזו". בעיניו, ההבדל בין אירוע טוב לאירוע מצוין נמצא בדיוק בהחלטות הקטנות האלה, שרוב האורחים לעולם לא ידעו שהתקבלו.
הפרט שלא כדאי לפספס: "סידורי ההושבה אמנם נסגרים בימים שלפני החתונה, אבל לא כדאי להתייחס אליהם רק כאל משימה טכנית. חשבו מי יושב עם מי, השאירו כמה מקומות רזרביים, ודאו שיש מי שמנהל את ההושבה בזמן אמת ותנו לעצמכם את השקט לדעת שגם אם יהיה שינוי, לא אתם אלו שתצטרכו לפתור אותו".
חופה היא לא המקום לסמן עליו וי
כשמדברים על עיצוב חתונה, האינסטינקט הוא בדרך כלל להוסיף: עוד פרחים, עוד מרכזי שולחן, עוד אלמנט בחופה. תמר
מפרח בר- עיצוב אירועים נותנת לנו דווקא עצה הפוכה: לפעמים פחות הוא הרבה יותר. כשעובדים בתקציב מוגבל, עדיף לבחור מעט אלמנטים בעלי נוכחות ולהשקיע בהם כמו שצריך, במקום לפזר את התקציב על הרבה פרטים שבסופו של דבר נעלמים בחלל.
אחד הפרטים שבהם היא דווקא לא ממליצה לחסוך בו הוא החופה, ובמיוחד התאורה שלה. זוגות משקיעים בפרחים ובמבנה, אך לא תמיד בודקים כיצד החופה תיראה כשהשמש תשקע והטקס יתחיל. פרח בר ממליצים לא להסתמך אוטומטית על התאורה הקיימת במקום; כי שילוב נכון של אור בתוך העיצוב יכול להבליט את הפרחים, לתת עומק לחופה ולשנות את המראה שלה לחלוטין.
ואיזה פרט היא היתה שמחה להשאיר מאחור? התחושה שיש 'נוסחה עיצובית' לחופה. למשל, סידורי הפרחים הקלאסיים בצורת ר' ו- י' הפכו לדבריה כמעט לברירת מחדל, כשאפשר לעשות הרבה יותר. היא מעודדת זוגות לאתגר את המעצב ולחשוב מעבר לתמונה שכבר ראו בעשרות חתונות. בעבודות שלה היא משלבת גם שורשים, ענפים, פירות ואפילו דלתות עץ עתיקות משוק הפשפשים. הרעיון הוא לא להיות שונים בכוח, אלא לבחור אלמנטים שנותנים לעיצוב אופי ששייך לאירוע.
הפרט שלא כדאי לפספס: "אם התקציב מוגבל, אל תנסו להכניס קצת מהכל. החליטו איפה העיצוב באמת צריך לייצר אפקט והשקיעו שם. כשמדובר במרכזי שולחן, למשל, הגישה שלה פשוטה: או שעושים כמו שצריך, או שלא עושים. לפעמים אלמנט אחד מדויק יעשה הרבה יותר מחמישה אלמנטים שנמצאים שם רק כדי למלא את החלל".
יש תמונות שמבינים את הערך שלהן רק אחרי זמן
כששואלים את
הצלמת נועה שרביט מאיפה מגיעות התמונות הכי מרגשות, היא לא מדברת דווקא על לוקיישן מושלם או על הפוזה הנכונה. מבחינתה, אלה לרוב השניות שבהן בני הזוג בכלל לא יודעים שמצלמים אותם: אינטראקציה מתוקה ביניהם, מפגש עם האחים או החברים או תגובה שלא ניתן היה לביים. הסוד שלה הוא פשוט להיות קשובה ככל האפשר- לאינטראקציות שמתרחשות סביבה וגם לאינטואיציה שאומרת לה מתי להרים את המצלמה.
זה גם מתחבר למיתוס שהיא שומעת שוב ושוב מזוגות: "אנחנו לא פוטוגניים, אז לא יצאו לנו תמונות טובות". מבחינתה, אין דבר כזה. כמעט כל אחד יכול להיראות מצוין בתמונה כשמוצאים את התאורה והזוויות שמתאימות לו. ובעיקר, ככל שבני הזוג עסוקים פחות בשאלה איך הם נראים ויותר במה שקורה ביניהם, כך נוצר מקום לתמונות טבעיות ואישיות יותר.
את המשמעות של הרגעים האלה היא הבינה בעוצמה מיוחדת בעקבות החויה עם משפחת מירן. עוד לפני 7 באוקטובר נועה זכתה לצלם את חתונת החטוף עמרי מירן. לאחר שעמרי נחטף מנחל עוז, אשתו לישי פנתה אליה וביקשה את התמונות המשפחתיות מהאירוע. פתאום, תמונות השמחה המשפחתית קיבלו משמעות אחרת לגמרי. עבור נועה זו הייתה תזכורת חזקה לכך שאי אפשר לדעת בזמן אמת איזו תמונה תהפוך עם השנים ליקרה במיוחד.
הפרט שלא כדאי לפספס: "אל תחשבו רק על רשימת התמונות שאתם "חייבים" לחזור איתן הביתה. תנו לצלם גם את החופש להסתכל מסביב ולתפוס את מה שקורה כשאתם לא מוכנים למצלמה. ובעיקר, תהיו עצמכם ותחוו את הכאן ועכשיו".
אחרי ששומעים את שלושת הספקים, מבינים שאולי ההגדרה קצת מטעה. כיסא לאורח, תאורה בחופה או מבט שהצלמת תפסה לשניה יכולים להיראות זניחים לצד ההחלטות הגדולות של החתונה- אבל ברגע הנכון, הם ממש לא כאלה.
אז כן, תבחרו אולם, תגיעו
לטעימות ותסגרו
פלייליסט. אבל בדרך, אל תמהרו לדלג על הדברים שנראים קטנים בשביל להתעכב עליהם. אלה אולי לא הסעיפים הכי נוצצים ברשימה, אבל ביום עצמו הם יכולים להתגלות כחשובים במיוחד.
כתבות נוספות שיעניינו אתכם:
תמונה: פרח בר עיצוב אירועים
תמונה: נועה שרביט צילום
