חבל

אני חושבת שמדובר בעיקר בלחץ של לפני החתונה. לא באמת נראה לי שהחצי השני שלך מתכוון לא להתחתן איתך בגלל שאת לא מוכנה להחליף שם. התקופה הזו משום מה רוויית ויכוחים קטנים ומעצבנים שבעוד חצי שנה לא תבינו על מה הם היו, או גרוע מזה- בכלל לא תזכרו. אני מודה שקטונתי, אבל בכל זאת מציעה לכם לתפוס יום שקט ורגוע, אפילו לקחת חופש מהעבודה, לקפוץ לאיזה פארק במרחק של לפחות שעה נסיעה מהבית, להחזיק ידיים, ולהיזכר במה שחיבר אתכם.אני חושבת שאם תנסי להסביר את עצמך באווירה כזו, ולא ברגעים של עצבים, כשכל אחד מתבצר בעמדתו, יהיה לו קל יותר להבין אותך. זו דעה מאוד אישית, אבל אני חושבת שהתחושה האישית שלך צריכה לעמוד מעל כל שאר השיקולים. לא בקטע של \"לא לוותר לו\" או \"לנצח בויכוח\" אלא ממקום ממש אחר- אם את מרגישה שאת רוצה להמשיך לשאת את שמך, אני מאמינה שזה מה שצריך לקרות כדי שתרגישי שלמה, מאושרת ושמחה ביום נישואייך. אני גם בטוחה שבבסיס שלו- זה גם מה שהוא רוצה.