מורן ועדי שלום ותודה רבה :) אין לי בעיה לשתף המצב
אני והיא שכרגע לא אגיד את שמה, חברים כבר מעל 7 שנים, אני הייתי בן כמעט 22 והיא 20. מתוך ה 7 שנים, 5 שנים חיים ביחד, למדנו שני תארים ביחד, הסתובבנו אחד אחרי השניה בכל הארץ ולפני שנה הצעתי לה נישואין למרות שגם לפני זה היה ברור שאנחנו נתחתן. בעצם, כל דבר שעשינו היה יחד.לפני כשלושה שבועות, חודשיים בערך לפני האירוע נחתה עליי מכה קשה. היא התמוטטה מרוב עצבים ואמרה שיש משהו שמציק לה ושהיא שונאת את עצמה על זה שהיא מרגישה ככה כי היא לא יודעת מאיפה זה בא כי היא כל כך אוהבת אותי. היא אומרת שהיא חושבת שנהפכנו לחברים ממש טובים וכבר לא מאהבים. כשהיא אמרה לי את זה, אמרתי לה שאנחנו 7 שנים ביחד ושהחברות הזאת זה דבר נפלא ושזה מה שיחזיק את הקשר לאורך זמן, ככה מקימים משפחה טובה. היא אומרת שהיא מפחדת ושנראה ל

0