קפץ לי.. ההמשך..

ומאמינה בו, שתלך למקווה ותהיה מאושרת.אבל לי זה פשוט לא מתאים, זה לא אני, זה נראה לי מגוחך שאני צריכה להיטהר, להיטהר ממה??? אני לא טמאה. על מי אנחנו עובדים פה?? על עצמנו?? אני לא שומרת נידה עם חבר שלי, ובטח לא ישנים במיטות נפרדות... זה מנהג פרימיטיבי שצריך להיות בגדר בחירה בלבד!!אבל במדינתנו הנהדרת עם הכפייה הדתית המיושנת זה חייב להיות מסובך...אין לי בעיה עם הרב, מצאתי רב שכנראה יסכים שאני לא אטבול במקווה, אלא בנחל. הבעיה היא שעכשיו הבנתי שהרבנות היא זו שמבקשת את הפתק מהמקווה...אני לא מבינה- אתן חושבות שאחרי החתונה, אחרי החופה, הכתובה וכל הטרראם הזה... הם יכולים להגיד לי שאני לא נשואה כי לא נכנסתי למקווה??אני כבר לא יודעת מה לעשות, אני ממש מיואשת! כל היום זה בראש שלי, ואני עצבנית ומתוסכלת!בבקשה עזרה... מישהי.. משהו... איזה טיפ או עצה...איך אני יוצאת מזה????