לפעמים כל מה שצריך בשביל למצוא אהבה הוא... שתי כלבות. טוב, ועוד כמה צירופי מקרים שהיקום כנראה תכנן הרבה לפני.
הסיפור של אוריאן ואלעד מלא בצירופי מקרים, אבל גם בהרבה החלטות קטנות שהפכו את החתונה שלהם לאישית, רגועה ומדויקת. בואו נגיד שאם אתם מתכננים חתונה בתקופה של חוסר ודאות, יש לכם מה לקחת מהם. אז בואו נצלול לסיפור חתונה צבעוני שהתחיל באופן הכי לא צפוי שיש.
כשהכלבות אמרו כן
יש זוגות שמספרים שהכול התחיל ממבט ראשון. אצל אוריאן ואלעד, זה התחיל דווקא... מכלבה. כשאוריאן גללה באפליקציית ההיכרויות OKCupid מי שתפסה את תשומת ליבה הייתה דווקא כלבת הפיטבול שאלעד החזיק בתמונה. היא נראתה כמעט זהה לכלבה שלה, וזה הספיק כדי לגרום לה לעצור וללחוץ על הפרופיל.
הדייט הראשון הגיע מהר, הכימיה גם, והיום, השניים אומרים שאולי בעצם הכלבות הן אלה שעשו את השידוך. אבל הסיפור של אוריאן ואלעד התחיל הרבה לפני אותה תמונה. רק אחרי שהתאהבו הם גילו שהיקום ניסה לרמוז להם כבר מזמן.
השכנים שלא הכירו
רק אחרי שהפכו לזוג התחילו אוריאן ואלעד לחבר את הנקודות. שניהם גדלו בקריות, המשפחות הכירו זו את זו, וכשחזרו לדבר על הילדות, הם גילו פרט קטן ומדהים: בגיל עשר הם גרו בניין ליד בניין.
"יש סיכוי טוב שנסענו באותם אוטובוסים, הסתובבנו באותן שכונות ואפילו עברנו אחד ליד השניה" אוריאן משתפת, "אבל כנראה שזה פשוט עוד לא היה הזמן שלנו."
אולי דווקא בגלל זה, מהרגע שהכירו, הכל הרגיש פשוט. הם בילו יחד כמעט כל רגע פנוי - הופעות, טיולים והמון שיחות שנמשכו עד השעות הקטנות של הלילה.
הצעה בלי רעשי רקע
אחרי שנתיים של זוגיות, היה לאוריאן ברור שהצעת הנישואין כבר מעבר לפינה. למעשה, היא אפילו ידעה בערך איזו טבעת אלעד מתכנן לקנות. "קשה לו להסתיר סודות" היא צוחקת.
היא הייתה בטוחה שזה יקרה בארוחת ערב רומנטית או באחת ההופעות שכל כך אהבו ללכת אליהן יחד. אבל אלעד בחר דווקא בדרך הרבה יותר פשוטה. מיד אחרי יום העבודה הוא לקח אותה לתצפית מול נופי אוניברסיטת חיפה, כרע ברך והציע לה נישואין. בלי צלם מקצועי, בלי משפחה ובלי קהל. רק שניהם, הנוף והרגע. "ההצעה היתה בול אנחנו. אף פעם לא חיפשנו את השואו", הם מודים.
לתכנן חתונה עם סימן שאלה באוויר
יש זוגות שמתלבטים באיזה צבע יהיו המפיות, אבל כמו הרבה זוגות ישראלים, אוריאן ואלעד התלבטו אם החתונה בכלל תתקיים.
בין האירוסין לחופה, אוריאן הספיקה לסיים תואר שני, להחליף שתי עבודות ולעבור שנה שבה המציאות השתנתה כמעט בכל שבוע. רגע אחד חותמים על חוזה עם האולם, רגע אחר כך מתחילים דיווחים על הסלמה ביטחונית, ואז שוב חוזרים לתכנן כאילו הכול רגיל. "היית חייבת לרוץ קדימה" היא מספרת, "אבל כל הזמן הייתה המחשבה שאולי נצטרך לעצור."
בתוך כל התקופה הזאת, היא אומרת, היה אדם אחד שהצליח להשאיר אותה עם שתי רגליים על הקרקע. "אלעד היה אי של יציבות. הוא תמיד ידע להרגיע אותי, לעודד אותי ולהזכיר לי שבסוף הכול יסתדר."
שבוע אחרי האירוסין הם כבר התחילו לראות אולמות. למרות שקבעו כמה פגישות, הראשונה הייתה גם האחרונה. "כשהגענו ל'אולמי לבן' הרגשנו שאין לנו סיבה להמשיך לחפש," משתפת אוריאן. "האוכל, השירות והמיקום היו בדיוק מה שחיפשנו". וגם לקרוא אחר כך עשרות חוות דעת של זוגות ב
Mit4Mit ממש לא הזיק לבטחון שלהם.
הכירו את החתן היחיד במועדון הכלות
את שלי גולן, מנהלת מועדון
כלות מספרות, אוריאן הכירה עוד מהימים באוניברסיטת חיפה, כך שכשנבנה המחזור החדש, היא לא היססה להצטרף. בהתחלה היא חיפשה מקום לשאול שאלות על ספקים, לשתף בהתלבטויות ולקבל המלצות. אבל מהר מאוד גילתה שהיא מצאה הרבה יותר מזה.
"זו הייתה ממש קבוצת תמיכה" היא מספרת. "לא רק דיברנו על חתונות. היו שם שיחות על החיים, על הלחצים, על העבודה ועל כל מה שעובר עלייך בתקופה הזאת. גם היום אנחנו עדיין בקשר." אבל מי שהפתיע את כולם היה דווקא אלעד החתן.
מה שהתחיל כהצצה אקראית לפוסטים, הפך מהר מאוד למעורבות אמיתית. הוא התחיל לקרוא, להגיב, להכיר את הזוגות בשמות ואפילו לעקוב אחרי הסיפורים שלהן. "בסוף כולנו צחקנו שאלעד נהיה 'חתן מספר'," אוריאן מצחקקת, "הוא אפילו הוזמן לחתונה של אחת הבנות מהמועדון".
אפילו הקוקטיילים הגיעו עם סיפור
כבר מהרגע שהאורחים נכנסו לאולם, היה ברור שהם הגיעו לחתונה שמספרת סיפור.
אוריאן ואלעד חיפשו דרכים קטנות להכניס את האישיות שלהם לכל פרט. קבלת הפנים התנהלה לצלילי תקליטי וינטג' אמיתיים שנוגנו במקום, כחלק מהאהבה המשותפת שלהם למוזיקה. גם ההזמנה נשאה את אותו קו עיצובי, כך שכבר מהרגע הראשון האורחים הבינו לאיזו אווירה הם נכנסים.
אבל גולת הכותרת הייתה דווקא הקוקטיילים והגלידות בהשראת שתי הכלבות שלהם, שיינה ונלה. בהשראת הכוכבות, הם יצרו שני קוקטיילים ממותגים: לימו-נלה, על שמה של נלה האנרגטית, וליידי- שיינה, קוקטייל עדין יותר, בהשראת שיינה. היו גם גרסאות ללא אלכוהול, והאורחים פשוט לא הפסיקו לדבר על הקטע.
כשכל ספק נכנס בדיוק בזמן הנכון
אוריאן מדגישה שלאורך כל הדרך היה לה חשוב לבחור ספקים שתוכל לסמוך עליהם. את הבוקר היא פתחה בווילה של שני גורן במצפה אביב. "הרגשנו בבית" היא מספרת. "ארוחת בוקר מושקעת, נוף מדהים, תאורה מושלמת והמון שקט. בדיוק מה שהייתי צריכה".
גם בתחום הביוטי היא הרגישה שהיא בידיים טובות.
המאפרת נירית קורנברג הייתה זמינה לכל שאלה לאורך כל תקופת האירוסין. "באחת עשרה בלילה שלחתי לה הודעה. הייתי בטוחה שהיא תענה בבוקר. אחרי שתי דקות היא כבר הרגיעה אותי". לצידה, מעצבת השיער
שרה לזרוס יצרה תסרוקת קלילה ומרשימה שהחזיקה לאורך כל היום, בלי צורך בתיקונים.
מי שהפכה לעוגן אמיתי ביום האירוע הייתה מנהלת האירוע
סהר מפלפלת. "כל ההייפ שיש סביבה בקהילה לגמרי מוצדק" מסבירה אוריאן. "היא פתרה בעיות עוד לפני שידעתי שהן קיימות, דאגה לפרחים איכותיים, חסכה לנו כסף על רזרבות ואלכוהול, ובעיקר נתנה לי שקט נפשי. בזכותה גם ההורים שלי פשוט יכלו ליהנות".
גם ברחבה הייתה להם פגיעה בול.
די.ג'יי אור הקטן מזברה בנה פלייליסט ששילב היפ הופ, מזרחית, סלסה, רגאטון ורוק, והצליח להחזיק רחבה מלאה לאורך כל הערב. אפילו אלעד, שבדרך כלל כמעט לא רוקד בחתונות, לא ירד מהרחבה. ואם כבר מוזיקה, אור הוסיף גם הפתעה מקורית: קבלת הפנים כולה נוגנה מתקליטים אמיתיים. "כבר מהכניסה אנשים הבינו שזאת החתונה של אוריאן ואלעד, אי אפשר היה לטעות".
הרב שהפך את החופה לשלהם
עוד לפני שסגרו אולם או בחרו די.ג'יי, לזוג שלנו היה ברור: הם רצו חופה שתספר את הסיפור שלהם. "היה לי חשוב שגם אני אדבר בחופה" משתפת אוריאן "ולא הייתי בטוחה שזה יתאפשר בחתונה דרך הרבנות".
את מה ששניהם חיפשו הם מצאו אצל
הרב אליעזר אוירבך. כבר מהפגישה הראשונה היה ברור להם שמדובר ברב שיודע לשלב בין מסורת לבין אישיות, ובין קדושה לבין חיוך. במהלך הטקס הוא שילב סיפורים על בני המשפחה, הכניס לא מעט הומור, ואפילו זרק את המשפט שהפך לאחד מרגעי השיא של החופה: "מי שיהיה בשקט יקבל תור חינם בכללית", מחווה משעשעת לאמה של אוריאן, שמנהלת בקופה.
אבל לצד הצחוק, הוא גם נתן מקום למה שהיה חשוב באמת. אוריאן יכלה לדבר תחת החופה, והשניים שילבו רגעים אישיים שהפכו את הטקס למשהו שמרגיש שלהם.
כל השנה התנקזה לרגע אחד
בין רגעי השיא של הערב, דווקא תמונה אחת נשארה עם אוריאן: אלעד, שאף פעם לא רוקד באירועים, מפזז מכל הלב והנשמה."זה היה רגע שעצרתי והייתי בהלם". היא משתפת, "ראיתי אותו, את המשפחה שלנו, את החברים, ופתאום הרגשתי שהכול הסתדר לנו בדיוק כמו שצריך".
אחרי חודשים של תכנון, זו הייתה הפעם הראשונה שבה היא הפסיקה לחשוב על מה שעוד צריך לקרות. הכל כבר קרה. נשאר רק לעצור, להסתכל סביב וליהנות מהתמונה שבנו במשך שנה שלמה.
שתי תובנות סופר חשובות מהדרך לחופה
1. ברגע שהיום הגדול הגיע- שחררו את השליטה
"אמרתי לעצמי בבוקר החתונה: עשיתי כל מה שיכולתי, עכשיו הגיע הזמן ליהנות" מהרגע שהיום התחיל, אוריאן בחרה להעביר את המושכות לאנשי המקצוע ולסמוך עליהם. היא מזכירה לזוגות שתמיד יהיו בלת"מים, אבל כמעט תמיד גם יהיה מי שיפתור אותם. אל תבזבזו את היום בלדאוג לדברים שאינם בשליטתכם.
2. תשקיעו מחשבה בסידורי ההושבה, ובעיקר ברזרבות
עם כ-400 אורחים, סידורי ההושבה היו אחד האתגרים הגדולים בחתונה. בדיעבד, יש דבר אחד שאוריאן הייתה משנה: "הייתי משבצת מראש את הרזרבות ליד השולחנות של האורחים שלא היינו בטוחים שיגיעו. זה שינוי קטן שיכול לחסוך הרבה כאב ראש ברגע האחרון".
בשורה התחתונה, אוריאן ואלעד הם ההוכחה שלא צריך להמציא את עולם החתונות מחדש כדי ליצור אירוע שאף אחד לא ישכח. כל מה שהם עשו היה להביא את עצמם לתוך החתונה (מסתבר שזה הטרנד היחיד שלא יצא אף פעם מהאופנה).
אוריאן ואלעד, מאחלים לכם שהמאצ' הכי מוצלח בחיים שלכם ימשיך להצליח גם בעוד 50 שנה. ולשיינה ולנלה - תודה על הקרדיט לפתיחת הסיפור. מגיע לכן לפחות עוד חטיף אחד (:
קרדיטים לספקים שגרמו לקסם לקרות:
כתבות נוספות שיעניינו אתכם:
תמונה: יוסי פנסו
תמונה: יוסי פנסו
תמונה: יוסי פנסו
תמונה: יוסי פנסו
תמונה: יוסי פנסו
תמונה: יוסי פנסו
תמונה: יוסי פנסו
תמונה: יוסי פנסו
תמונה: יוסי פנסו
תמונה: יוסי פנסו
