יש סיפורי אהבה שמתחילים באפליקציה, יש כאלה שמתחילים דרך חברים משותפים, ויש כאלה שמתחילים דווקא מכבלים מבולגנים בדירה. הזוג שמתארח אצלנו הפעם, אלינור ורועי, הכירו עוד לפני שהפכו לזוג. השניים הסתובבו באותם מעגלים חברתיים, נפגשו מדי פעם במסיבות בתל אביב והכירו דרך חברים משותפים, אבל במשך תקופה ארוכה זו היתה רק היכרות חולפת. שום דבר לא רמז על כך שיום אחד הם יעמדו יחד מתחת לחופה.
מה שהתחיל מהודעה על כמה כבלים מבולגנים בדירה, עבר דרך הצעת נישואין שכמעט לא הצליחה להפתיע, שנה של אירוסין מלאה בהתלבטויות, ואתגר אחד שאף אחד לא הכין אותם אליו: למצוא אולם שיסכים לחתונה של 200 איש. בסוף, כל הדרך הובילה אותם לדבר אחד שחיפשו מההתחלה- תחושה של בית.
הוא בא לסדר כבלים, אבל נשאר לתמיד
הכל התחיל כשאלינור עברה לדירה חדשה. רועי, שכבר הכיר אותה דרך חברים משותפים ועקב אחריה באינסטגרם, הבחין בפרט שרוב האנשים כנראה לא היו שמים אליו לב בכלל: הכבלים המבולגנים שהופיעו באחת התמונות שהעלתה. הוא שלח הודעה והציע בג'נטלמניות מופלאה, להגיע לסדר אותם. אלינור הודתה וזרמה איתו, רועי הגיע, סידר את הכבלים, נשאר לשתות משהו, ומשם הסיפור כבר כתב את עצמו.
צילום: פפראצי צילום אירועים
הצעת הנישואין שהייתה כתובה על הקיר (ועל המזוודה)
אלינור מודה שהיא לא הייתה מהכלות שהופתעו מהצעת הנישואין. למעשה, היא די חשדה שזה עומד לקרות. רועי סגר סופ"ש בצימר בצפון, כזה שגם הכלב שלהם יוכל להצטרף אליו. מבחינתה, כבר היה ברור שמשהו גדול עומד לקרות. אלינור ארזה בהתלהבות, ניתחה כל רמז אפשרי והגיעה מוכנה נפשית כמעט לכל תרחיש. ואז הגיע הרגע עצמו.
"למרות שידעתי, ברגע שזה קרה פשוט התחלתי לבכות", היא מספרת. "זה לא משנה כמה את מחכה לזה או כמה את חושדת. כשזה באמת קורה, זה מרגיש אחרת לגמרי".
אחרי שנים של דייטים, חיפושים, אכזבות ותקוות, אלינור הרגישה שהמעגל נסגר. מבחינתה, זו הייתה תחושת הקלה לא פחות מאשר התרגשות. התחושה שסוף סוף מצאה את האדם שאיתו היא רוצה לרוץ קדימה.
החתן שהשאיר יבשת שלמה מאחור
אחד הדברים שהפכו את הסיפור של אלינור ורועי למיוחד, הוא העובדה שרועי עלה לישראל לבדו בעוד שכל משפחתו נשארה בארצות הברית. המרחק הזה ליווה את הזוג לאורך כל תהליך התכנון. בזמן שרוב הזוגות מתלבטים בעיקר לגבי מספר האורחים, אצלם היה גם סימן שאלה גדול סביב מי בכלל יצליח להגיע מחו"ל. בתקופה שבה טיסות מתבטלות, המצב הביטחוני משפיע על תוכניות, ולא תמיד פשוט להגיע לישראל, שום דבר לא היה מובן מאליו.
דווקא בגלל זה היה להם חשוב כל כך לבחור תאריך שיאפשר לכמה שיותר בני משפחה וחברים להגיע. מבחינתם, החתונה לא הייתה רק אירוע. היא הייתה הזדמנות נדירה להפגיש במקום אחד את כל האנשים שהכי חשובים להם.
לאורך השנים רועי מצא לעצמו בית בישראל, אבל עבור אלינור היה מרגש לראות איך המשפחה שלה אימצה אותו באופן טבעי.
צילום: פפראצי צילום אירועים
האתגר שאף אחד לא מדבר עליו: למצוא אולם ל-200 איש
כשחושבים על תכנון חתונה, רוב האנשים מניחים שההתלבטויות הגדולות יהיו סביב השמלה, הצלם או הדיג'יי. אצל אלינור ורועי, האתגר המשמעותי ביותר הגיע דווקא קודם: למצוא אולם שיתאים לצרכים שלהם. השניים תכננו חתונה של 200 אורחים. לא כי חלמו על חתונה קטנה, אלא כי זה היה מספר האורחים הטבעי שלהם: רועי עלה לארץ לבדו מלוס אנג'לס, חלק גדול ממשפחתו עדיין חי בארצות הברית, ולא היה ברור כמה מהקרובים אליו בכלל יצליחו להגיע. מה שהם לא ציפו לגלות הוא שבעולם האירועים, 200 אורחים לא תמיד נחשבים מספר אטרקטיבי.
"ביקרנו בערך ב-12 אולמות", משתפת אלינור. "חלק אמרו שהם עובדים רק עם מספרים גדולים יותר, חלק הציעו תאריכים פחות מבוקשים, ובמקום אחד אפילו נאמר לנו בצורה די ברורה שאין להם מה להתאמץ בשבילנו".
החוויה הזו, שאגב שותפה
בפוסט בקהילה שלנו, חידדה אצל השניים משהו חשוב. הם הבינו שהם לא מחפשים רק מקום יפה להתחתן בו, אלא כזה שיתן להם תחושה שרוצים בהם. בסופו של דבר, הבחירה ב
ואסקו- בית לאירועים, הרגישה להם אחרת. מעבר למיקום הנוח במרכז הארץ, שהיה אידיאלי גם לאורחים מחולון וגם לחברים מתל אביב, הם הרגישו שיש שם צוות שרואה אותם באמת.
כשיש יותר מדי זמן לחשוב
אלינור ורועי התארסו במאי. התוכנית המקורית הייתה להתחתן כבר באוקטובר, אבל בסופו של דבר השניים החליטו לדחות את החתונה למאי שלאחר מכן. על פניו זו נשמעה בהתחלה כמו החלטה מצוינת- שנה שלמה לתכנן, לבחור ולהתארגן בנחת.
אבל אז התחילה שנה שלמה שבה כל האלגוריתמים ברשת ידעו שאלינור מאורסת. היא הוצפה בסרטונים ופרסומים של שמלות כלה, צלמים וטרנדים חדשים, ובעיקר היתה מוטרדת מה-FOMO שאולי יכלה לבחור אחרת. "כשיש לך שנה שלמה לתכנן, יש לך גם שנה שלמה לחשוב", היא משתפת בחיוך. "ולפעמים זה הרבה יותר מדי". דווקא מתוך התקופה הארוכה הזאת היא למדה שיעור חשוב. ברגע שהיא בחרה ספק, היא החליטה לא להתלבט ולסמוך על הבחירה שלה". בסוף בחרתי אנשים מסיבה מסוימת. החלטתי לתת אמון בהחלטות שקיבלתי ולא לפתוח אותן מחדש כל שבוע".
צילום: פפראצי צילום אירועים
מועדון כלות מספרות: המקום שעוזר לשמור על פרופורציות
כשיש שנה שלמה בין האירוסין לחתונה, מספיקים לעבור דרך כמעט כל רגש אפשרי. התרגשות, לחץ, התלבטויות, חרטות, התלבטויות חדשות, וכמובן שוב התרגשות.
בתוך כל התקופה הזאת הצטרפה אלינור
למועדון כלות מספרות של mit4mit ומהר מאוד גילתה שהערך שלו רחוק מלהסתכם רק בהמלצות על ספקים.
"אני אדם מאוד רציונלי", היא מספרת. "תמיד עניין אותי להבין מה נכון לעשות, לא רק מה בא לי לעשות. בגלל זה מאוד אהבתי לשמוע חוויות אמיתיות של כלות שכבר עברו את התהליך". אבל מעבר לטיפים ולמידע הפרקטי, היא מצאה שם משהו נוסף: תחושת שותפות.
"בשלב מסוים את מרגישה שכל החיים שלך סובבים סביב חתונה, אבל לא תמיד הסביבה באמת נמצאת באותו מקום כמוך. פתאום היה מקום שבו אפשר להתייעץ, לפרוק, לשתף ולהבין שעוד כלות מתמודדות בדיוק עם אותן מחשבות".
דווקא בגלל שהחתונה שלהם תוכננה כמעט שנה מראש, המועדון הפך עבורה לעוגן לאורך התקופה הארוכה שבין ההצעה לחופה. מקום לקבל בו פרופורציות ולקבל חיזוק גם ברגעים שבהם התחילו להתגנב ספקות לגבי בחירות שכבר נעשו.
מתוך אירוע האביב של 'כלות מספרות' | תמונה: נועה שרביט צילום
שלוש שמלות, סגנון אחד
אם יש דבר אחד שהיה ברור לאלינור מהרגע הראשון, זה שהיא רוצה להרגיש כמו עצמה בתוך השמלה שתבחר. השמלה הראשונה שלה נמצאה במכירה מיוחדת של ברטה. עבור מי שחלמה על המעצבת עוד לפני שהתארסה, זו הייתה הזדמנות שלא יכלה לפספס. היא הצליחה לרכוש שמלה חדשה לגמרי במחיר שהיה רחוק מאוד מהמחירים שמזוהים בדרך כלל עם המותג- 4000 ₪ בלבד. השמלה הייתה דרמטית יחסית, מלאה בנוכחות ופרטים מיוחדים.
השמלה השנייה, מסטודיו עדיטה, כבר לקחה את הלוק לכיוון אחר- נקי יותר, אלגנטי ומעודן יותר. ואז, יום לפני החתונה (כן כן), נוספה גם שמלה שלישית לתמונה כדי שיהיה לאלינור הרבה יותר נוח לרקוד.
אבל מעבר לשמלות עצמן, היה דבר אחד שחזר בכל הבחירות שלה: הרצון להרגיש הכי היא. זה גם מה שהוביל אותה להחלטה הנועזת והלא שגרתית לעבור לתסרוקת קארה במהלך האירוע. "מאז ומעולם הכי אהבתי את עצמי עם קארה", היא משתפת. "אז בלוק השני החלטתי ללכת על זה".
צילום: פפראצי צילום אירועים
צילום: פפראצי צילום אירועים
האנשים שהפכו את היום הזה להרבה יותר פשוט
אחד הדברים שאלינור הכי זוכרת מהחתונה הוא תחושת השקט שליוותה אותה לאורך היום, בזכות הספקים שלה. את רוב הספקים היא בחרה אחרי לא מעט מחקר, המלצות וקריאת חוות דעת ב-mit4mit אבל מעבר לכישרון המקצועי, היה לה חשוב למצוא אנשים שיעניקו לה ביטחון.
כך למשל סמדר אוחיון, המאפרת ומעצבת השיער, ליוותה אותה משעות הבוקר המוקדמות ועד כמעט סוף האירוע כדי להעניק רוגע ברגעים שבהם ההתרגשות מתחילה לעלות.
גם אדיר וענונו וצוות פפראצי צלמים היו חלק משמעותי מהחוויה. מההתלבטויות שלפני האירוע ועד לרגעים הגדולים עצמם, הם הצליחו לגרום לה להרגיש טבעית ומשוחררת מול המצלמה, ולתעד את היום בצורה שהרגישה לה אותנטית ונאמנה למציאות.
והיה גם את יונתן אדרי, צלם הסושיאל שסגרה ממש ברגע האחרון, יומיים בלבד לפני החתונה. מה שהתחיל כהחלטה ספונטנית הפך לאחת הבחירות המוצלחות שלה. "ביום כזה", היא מסכמת, "האנשים שמקיפים אותך הם חלק גדול מהחוויה עצמה".
בוקר של התרגשות, ים וכלב אחד חשוב במיוחד
את בוקר החתונה התחילה אלינור בדירת Airbnb ביפו, מוקפת בשתי החברות הטובות ביותר שלה ואמה, שלקחו על עצמן כמעט כל משימה אפשרית. מהסעות ועד סידורים אחרונים, הן דאגו שהיא תוכל להתרכז בדבר אחד בלבד: ליהנות מהיום הגדול.
בהמשך היום הגיע גם המפגש עם רועי, רגע שאלינור חיכתה לו במיוחד. לצילומי הזוגיות הצטרף גם הכלב המשותף שלהם, חץ, שהיה חלק בלתי נפרד מהקשר שלהם לאורך השנים. מול הים של יפו, עם מזג אוויר מושלם ואנשים שהם אוהבים מסביבם, הלחץ שהצטבר במשך חודשים ארוכים התחיל להתחלף בהתרגשות כיפית.
צילום: פפראצי צילום אירועים
צילום: פפראצי צילום אירועים
החופה: הצצה לחיים של אלינור ורועי
מבין כל הרגעים המיוחדים, אלינור לא מהססת כשהיא נשאלת מה היה השיא עבורה- החופה. מה שהפך את הרגע הזה למשמעותי במיוחד היה ההחלטה לפתוח לאורחים חלון קטן אל תוך העולם שלהם.
אלינור סיפרה על הדרך שעברו יחד ועל המקום שרועי תפס בחייה ובחיי משפחתה. היא דיברה על כך שלמרות שהוא רחוק ממשפחתו הקרובה, הוא הצליח להשתלב באופן כל כך טבעי במשפחה שלה, עד שהרגיש כאילו תמיד היה חלק ממנה. היא סיפרה על הקשר שנוצר בינו לבין אמה, על החיבור המיוחד עם האחיינים ועל התחושה שהוא נכנס למשפחה כמו החלק האחרון בפאזל שחיכה בדיוק למקום שלו. הדברים נאמרו בפשטות, אבל פגעו ישר בלב.
מי שעזר להפוך את הרגע הזה למרגש עוד יותר היה
הרב יוחאי אוחנה, שליווה את הטקס בנגינת גיטרה ובאווירה ייחודית. במקום להעביר עוד חופה רגילה, הוא לקח את הסיפור האישי של אלינור ורועי וחיבר אותו למסר רחב יותר על תקווה, שייכות והבחירה להקים בית בישראל דווקא בתקופה שבה רבים בוחרים לעסוק בפחד ובחוסר ודאות.
צילום: פפראצי צילום אירועים
צילום: פפראצי צילום אירועים
המרחק בסוף משתלם
אחד הרגעים המרגשים ביותר עבור אלינור לא היה קשור לחופה, לשמלות או לעיצוב. זה היה דווקא הרגע שבו עצרה והביטה סביבה. המשפחה, החברים והאורחים שהגיעו במיוחד מחו"ל היו כולם שם, יחד. עבור רועי, שהשאיר חלק גדול ממשפחתו מעבר לים, ועבור אלינור, שידעה כמה מאמץ הושקע כדי להגיע, זו הייתה תחושה שלא מובנת מאליה.
הטיפ של אלינור לזוגות שבדרך
אחרי שנה של תכנון, עשרות פגישות עם ספקים ולא מעט החלטות, אלינור הגיעה למסקנה אחת חשובה: אל תבחרו רק לפי מה שאתם רואים, תבחרו גם לפי מה שאתם מרגישים.
"תקראו ביקורות, תשאלו שאלות ותעשו את כל הבדיקות שצריך", היא אומרת. "אבל בסוף, תקשיבו גם לתחושת הבטן שלכם. היו מקומות שנראו מצוין על הנייר, אבל משהו בהם לא הרגיש לי נכון. בדיעבד, בכל פעם שהקשבתי לעצמי, זו הייתה ההחלטה הנכונה".
לדבריה, היחס שקיבלתם בשיחת הטלפון הראשונה, המענה לשאלות הקטנות והתחושה שנשארת אחרי הפגישה חשובים לא פחות מהמחיר, מהעיצוב או מהחבילה שמציעים לכם.
אחרי שנה של התלבטויות, אינספור החלטות ורגעים שלא תמיד היו פשוטים, דבר אחד נשאר ברור לאורך כל הדרך: כשהאנשים הנכונים מקיפים אתכם, כל שאר הפרטים כבר מסתדרים. זו בדיוק התחושה שאלינור ורועי לקחו איתם מהיום הזה.
צילום: פפראצי צילום אירועים
קרדיטים לספקים שהרימו את האירוע:
לוקיישן:
ואסקו, בית לאירועים
מנהל אירוע: אלבר עזרא
צילום ומגנטים: פפראצי צלמים - אדיר ונונו
סושיאל: יונתן אדרי
דיג'יי: יוני רז
רב מחתן:
הרב יוחאי אוחנהאיפור ושיער: סמדר אוחיון
שמלה ראשונה: ברטה
שמלה שנייה: סטודיו עדיטה
זר כלה: נועם ארביב
נעלי כלה: גראס
כתבות נוספות שיעניינו אתכם:
