היי ניצן ואריאל.
אחד הדברים החשובים לי מול זוגות הוא שהחתונה תרגיש שלהם. כלומר, בניית פלייליסט בעבודה משותפת שלי ושלהם. 
אולם אני תמיד מדגישה שבסופו של דבר הרחבה היא זו שקובעת. וקודם כל, חשוב שהאורחים ירקדו ויהנו מהמוזיקה.

בחתונה שלכם הריקודים התחילו מאוד מ-א-ו-ח-ר, 23:30! ולכן, המשימה שלי הייתה דבר ראשון לתת לאורחים מה שהם רוצים ולנסות להשאיר אותם. 
אגב הצלחתי, החברים הקרובים (שרובם נשואים עם ילדים) והמשפחה המורחבת נשארו עד 2 בלילה באמצע שבוע בירושלים. 
ועדיין במצב הזה ועם כל ההפרעות לרחבה כמו עגלת קינוחים ואז עגלת פירות ואז עגלת מאנץ׳, הצלחתי לשלב כמה שירים שביקשתם (לדעתי סביב ה7) כאשר 4 מתוכם היו בבקשת ״חובה״.

חבל לי שלא בחרתם לשתף בתחושות שלכם לאחר האירוע. 
היינו משוחחים על זה ואני בטוחה שהייתם מבינים את המצב. הרי כמו שאמרתם בעצמכם האורחים היו מבוסטים - זה מה שהרחבה הייתה צריכה.

בכל מקרה שמחתי לקחת חלק בשמחתם ושמחתי לעזור ולשמור עליכם מעבר לאחריות של דיג׳י באירוע. 
אם זה לתפעל 3 להקות במהלך האירוע ב-3 מפלסים שונים או להציל את הקרנת סרטון המשפחה בעזרת תושייה וחשיבה מהירה שלי כשכבל המקרן (שבאחריות האולם) נשבר רגע לפני הקרנה.
מאחלת המון מזל טוב ורק טוב בהמשך.