Perfect מהתיכון ועד החופה: החגיגה של שני ואיתי
יש זוגות שעבורם החתונה היא תחילתו של פרק חדש. אצל שני ואיתי, אחרי 10 וחצי שנים יחד, היא הרגישה יותר כמו חגיגה של סיפור שכבר רץ מצוין. השניים עברו יחד תיכון, צבא, לימודים ואימצו כלבה, כך שכשהגיעה הטבעת, החיים המשותפים כבר היו לגמרי שם. מהצעה שסגרה מעגל עם נשף התיכון, דרך שבעה אולמות ביום אחד, מפיקה שהפכה לעוגן, קעקועים של הכלבה ועד חופה אישית במיוחד, בואו להכיר את החתונה הצבעונית והרומנטית של שני ואיתי.
שני ואיתי הכירו בתיכון, אחרי שחברים משותפים החליטו שהם פשוט דומים מדי מכדי לפספס זה את זו. הם התחילו לדבר, להתקרב, ובאמצע כיתה י"א זה כבר הפך לרשמי. מאז עברו כמעט עשר שנים, אבל רגע אחד מאותה תקופה נשאר איתם עד היום.
בנשף התיכון שלהם, שנערך באולם ליד הים בחיפה, הם החליטו בשלב מסוים שדי להם מהמסיבה וחתכו לטיילת. שני בשמלת נשף ובעקבים, איתי לצידה, אמצע הלילה וכמעט אף אחד מסביב. השניים הגיעו לים, שמו את Perfect של אד שירן ופשוט התחילו לרקוד. קצת קיטשי? אולי. אבל מאז זה השיר שלהם. וכמעט עשור אחר כך, הוא חוזר לסיפור ברגע מאוד מדויק.
צילום: אסף בריגה
צילום: אסף בריגה
כשהגיע הזמן להצעת הנישואין, איתי החליט לחזור בדיוק לזיכרון ההוא. הוא לקח את שני לחוף דרומי ומבודד בשעת השקיעה, ארגן פיקניק, הכין לה דברים שכתב במיוחד, וכמובן, החזיר לפסקול את Perfect. בכל זאת, סוגרים פה מעגל. שני אמנם הופתעה מההצעה, אבל לא מעצם הרעיון להתחתן. אחרי עשור יחד, טבעת והעתיד המשותף כבר היו לגמרי על השולחן.
"אני מאוד בגישה פרקטית רומנטית", היא צוחקת. "רומנטיקה זה חשוב, אבל היה לי חשוב גם שנרגיש ששנינו במקום הנכון ושזה הזמן שלנו להתקדם". באוקטובר הגיעה הטבעת, ובאוגוסט, פחות משנה אחר כך, הם כבר עמדו מתחת לחופה.
צילום: אסף בריגה
את תכנון החתונה שני ואיתי התחילו הכי מסודר שאפשר: רשימת מוזמנים, מיקום שנוח לכולם ומשם- סבב אולמות. המשפחות בעיקר מהצפון, החברים מהמרכז, כך שאזור עמק חפר היה נקודת האמצע המתבקשת. השניים ריכזו את כל הסיורים ליום אחד, ובתוך שמונה שעות הספיקו לראות שבעה אולמות. הם אפילו הקפידו להגיע בזמן אירועים, להציץ בחופות ולראות איך כל מקום מרגיש כשהוא באמת מתעורר לחיים.
הבעיה התחילה למחרת.
שבעה אולמות ושבע הצעות מחיר אחר כך, שני הייתה בעיקר יותר מבולבלת. "החלטתי לברוח לפייסבוק מרוב בלבול", היא צוחקת. ושם, בין כל ההמלצות, שם אחד חזר שוב ושוב:
סהר מפלפלת.
ביום שישי בצהריים, אחרי מרתון האולמות, שני השאירה פרטים אצל
סהר מפלפלת. רבע שעה אחר כך הטלפון כבר צלצל. "היה בינינו קליק מיידי", היא מספרת. הם אמנם בדקו עוד כמה אפשרויות, אבל מבחינת שני הקליק עם סהר כבר עשה את שלו. ביום ראשון הן כבר עברו יחד על שבעת האולמות, על הסגנון ששני ואיתי חיפשו ועל מה שבאמת חשוב להם. ואז שני הבינה שאולי היא התחילה את החיפוש מהסוף. "בדיעבד, הייתי סוגרת קודם מפיקה ורק אז יוצאת לראות אולמות", היא מודה.
סהר לקחה את הזוג לעוד שלושה מקומות, וביניהם
אודאון. אחרי עשרה אולמות, סוף סוף הגיע ה"זה זה": הם אהבו את המקום, את היחס ואת התחושה - וסגרו.
ומשם, הרבה מהפאזל כבר התחיל להתחבר. שני שלחה לסהר השראות מפינטרסט ודגשים על הווייב שהיא רוצה, וסהר חיברה אותם לספקים שהתאימו אליו. "היא התעלתה על כל הציפיות", משתפת שני. "היא מצאה לי אנשים שאני יכולה לסמוך עליהם, ובעיקר נתנה לנו המון שקט".
צילום: אסף בריגה
צילום: אסף בריגה
למועדון כלות מספרות שני הגיעה בעקבות פוסט בפייסבוק, ומהר מאוד גילתה שגם כאן העולם קטן: את עידן, שותפה בניהול המועדון, היא ואיתי כבר הכירו מהחיים. שני מודה שהיא לא הטיפוס שמשתף כל התלבטות בדרך לחופה, אבל דווקא במועדון היא מצאה מקום שהיה חסר לה. "הוא נתן לי מקום להרגיש כלה ולהיות כלה. זו חוויה חד פעמית, ופתאום לכל מחשבה הייתה כתובת".
וזה הגיע בדיוק בזמן. שני ואיתי היו בין הראשונים בחברים ובמשפחה שמתחתנים, כך שעולם החתונות היה די חדש עבורם. המפגשים עם הספקים והשיחות עם כלות אחרות עזרו לשני ואיתי להבין למה כדאי לשים לב - ובעיקר לחדד מה נכון להם.
ועל הדרך נוצרו גם חברויות: נשים שונות, חתונות שונות, אבל הרבה מאותן התלבטויות. "היופי הוא לראות איך כל אחת לוקחת את הדברים למקום שלה, וזה עוזר לך לחדד מה את רוצה", שני מסבירה.
אם צריך לסכם את הווייב של החתונה של שני ואיתי, "יער פיות" עושה את העבודה לא רע: הרבה ירוק, פרחים וצבע, אבל בלי לוותר על הקלילות. איתי הגיע בחליפה חומה בלי עניבה, עבר לסניקרס ברחבה, ושני רצתה שגם התמונות ירגישו בדיוק ככה - טבעיות, משוחררות ובעיקר הם.
למשימה הזו נכנס הצלם אסף בריגה. "אמרתי לו שאנחנו זוג של טבע ושאני רוצה צילומים עם המון ירוק. הוא פשוט אמר: תני לי למצוא מקום ולחזור אלייך". הוא מצא חורשה ליד משק 50, והתוצאה, במילים של שני, הייתה "דיסני פוגש יער פיות".
גם צלם הווידאו ניקולה די קאניו המשיך באותו קו: כמעט בלי לביים אותם, ובלי לגרום להם להרגיש שהם צריכים לעבוד עבור המצלמה.
צילום: אסף בריגה
למסע השמלות שני הגיעה עם קצת חששות סביב המידה, ועם מטרה ברורה: למצוא שמלה שתחמיא לה, אבל שגם תאפשר לה להרגיש בנוח לאורך יום שלם. בסטודיו לבנה היא מצאה את השילוב. את השמלה הראשונה התאימו במיוחד עבורה, ואת השנייה בנו יחד מחצאית קיימת וטופ שעוצב לפי הסגנון שלה.
גם במדידה האחרונה המשיכו לדייק עד שהכול ישב בדיוק כמו שרצתה. התוצאה הייתה חגיגית, מנצנצת והולמת את הלוק שחלמה עליו. את הלוק השלימה המאפרת ומעצבת השיער ורוניקה זנינה, בהמלצת סהר, עם מה ששני מגדירה כ"שיער של פיות מהאגדות" ואיפור ששרד יום שלם באוגוסט- הישג בפני עצמו.
צילום: אסף בריגה
צילום: אסף בריגה
צילום: אסף בריגה
אם כבר חתונה שמרגישה כמו שני ואיתי, הכלבה המאומצת שלהם הייתה חייבת לקבל תפקיד. האורחים נהנו מקעקועים זמניים ומדבקות שלה לטלפון, ואפילו שקיות חטיפים לכלבים כמזכרת. לצד אלה חיכו ברחבה נצנצים, מדבקות וקעקועים של שני ואיתי כילדים, שהוסיפו עוד קצת וייב פסטיבלי.
גם ההזמנה הייתה הכי אישית שיש: היא התבססה על ציור של סבתא של שני, שאליו הוסיפו את בני הזוג ואת הכלבה. גם הכתובה קיבלה טאץ' אישי, כשחברה איירה אותה עבורם כמתנת חתונה. מההזמנה ועד הקעקועים ברחבה, כמעט בכל פינה הסתתר עוד פרט קטן מהחיים שלהם.
צילום: אסף בריגה
צילום: אסף בריגה
גם כשהגיעו לחופה, היה להם חשוב שהיא תרגיש אישית, תתאים לערכים שלהם ותיתן מקום לשניהם. דרך צהר הם עברו תהליך התאמה, והרב שנבחר להם הקדיש זמן להכיר אותם, להבין מה חשוב להם ולבנות חופה שתתאים לערכים ולאופי שלהם.
לשני היה חשוב במיוחד לדבר בחופה ולהעניק לאיתי טבעת. את המשפט שהיא בחרה לומר בחופה היא דווקא מצאה במקום לא צפוי: פוסט שהעלתה בקהילת הכלות, שבו שאלה כלות אחרות מה הן אמרו ברגע הזה. בין התגובות חיכה לה המשפט שהרגיש בדיוק נכון. וכשהרגע הגיע, כל ההכנות והאורחים כאילו נעלמו. לרגע היו שם רק שניהם, ברגע אישי ומיוחד.
צילום: אסף בריגה
צילום: אסף בריגה
צילום: אסף בריגה
מתברר שמקבלים רחבה די שמחה. את הדיג'יי אורן הלוי שני הכירה עוד מהצבא, וכבר ב 2019 הודיעה לו שכשיגיע היום, הוא יהיה הדיג'יי בחתונה שלה.
המשימה שלו הייתה לחבר בין שני עולמות מוזיקליים די שונים: שני היא "ילדת פופ", איתי דווקא בעניין של רוק וטראנס, וביניהם עוד 350 אורחים שלא בהכרח חולקים את אותו פלייליסט. אורן ערבב בין פופ, מזרחית, רוק וטראנס, והכניס גם אייטיז וישראלי קלאסי כדי לתת מקום לכל הדורות על הרחבה. וזה עבד! החברים הרימו, הדודים הצטרפו, והרחבה נשארה מלאה.
צילום: אסף בריגה
בלילה שלפני החתונה שני ואיתי לקחו דירה במרחק חמש דקות מהאולם, כדי להתחיל את היום בלי נסיעות ובלי לחץ. בבוקר שני עברה לסוויטת ההתארגנות באודיאון, יחד עם אמא שלה, אחותה והמלוות ומשם החליטה שהיא מפסיקה לנהל ופשוט נהנית. "התמקדתי פשוט בלהיות", היא מספרת. היו מוזיקה, איפור, שיער והתרגשות, ואת כל מה שקורה מאחורי הקלעים היא השאירה לספקים שכבר ידעה שהיא יכולה לסמוך עליהם.
גם לצילומי החוץ שני ואיתי יצאו רק עם הצלמים, בלי מלווים, וככה הרוויחו קצת זמן של שניהם בתוך יום שמלא באנשים. ואם יש רגע אחד ששני ואיתי זוכרים במיוחד, זה היה רגע הכניסה לרחבה כזוג נשוי. "פתאום ראינו סביבנו חברים ומשפחה מכל התקופות בחיים שלנו, כולם חוגגים ושמחים איתנו. הרגשנו פשוט עטופים".
צילום: אסף בריגה
- אל תתנו לתכנון החתונה להשתלט על הזוגיות- בין ספקים, משימות והחלטות, שני ואיתי הקפידו להשאיר גם זמן שהוא רק שלהם. "בסוף צריך לזכור למה בחרתם לעשות את כל ההפקה הזו", מסבירה שני.
- תכנסו לנעליים של האורחים שלכם- כפכפים לרחבה, ערכות התארגנות או כל פרט שיכול להפוך את הערב לנוח וכיפי יותר - לפעמים דווקא הדברים הקטנים האלה מורגשים הכי הרבה.
צילום: אסף בריגה
בסוף, שני ואיתי לא ניסו להמציא מחדש את עולם החתונות. הם פשוט דאגו שבכל חלק באירוע יהיה קצת מהם- הטבע, המוזיקה, החברים, המשפחה, וכן, גם הכלבה.
אחרי עשור יחד, כנראה שהם כבר יודעים דבר או שניים על לעשות את הדברים בדרך שלהם. שני ואיתי, מאחלים לכם להמשיך בדיוק ככה גם בעשורים הבאים 🤍
צילום: אסף בריגה
לוקיישן: אודאון, גן אירועים בשרון
הפקה ועיצוב: סהר,
פלפלת
צילום סטילס: אסף בריגה
צילום וידאו: ניקולה די קאניו
איפור ושיער: ורוניקה זנינה
שמלת כלה: סטודיו לבנה
דיג'י: אורן הלוי
מגנטים: שוקו מגנטים
עריכת טקס החופה: צהר