הכלה שכתבה את הדרך לחופה: סיפור החתונה של ליבי וגל
כמה זוגות יכולים להגיד שהם כמעט לא התפשרו על שום דבר בחתונה שלהם? ליבי וגל ידעו בדיוק איזו חתונה הם רוצים, ולא מיהרו לקבל החלטות. כל בחירה עברה מחקר, בדיקות ולא מעט מחשבה, במטרה ליצור חתונה שנאמנה להם ולא למה שכולם עושים. אז בואו נכיר אותם קצת יותר לעומק:
ליבי וגל הכירו באוניברסיטת ת"א, למדו באותה כיתה והסתובבו עם אותם חברים. במשך תקופה ארוכה הם היו שם, אחד ליד השנייה, כסטודנטים שהראש שלהם בעיקר בלימודים. ואז הגיעה הקורונה. דווקא כשהעולם האט, הקשר ביניהם התחיל לצבור תאוצה. השיחות התארכו, המפגשים הפכו לאישיים וליבי הרגישה שאין סיבה לחכות שהצד השני יעשה את הצעד הראשון. "פשוט הבנתי שיש כאן משהו ששווה לתת לו הזדמנות". משתפת ליבי, והיא צדקה.
צילום: Helado Photography
ליבי לא טובה ברמזים. מבחינתה, אם יש משהו שרוצים, פשוט אומרים אותו. כבר כשהבינה שהקשר הולך למקום רציני, היא הבהירה לגל מתי היא הייתה רוצה להתארס, ומתי מבחינתה הזמן המתאים להתחתן. "אמרתי לו- אל תמרח אותי. ברגע שתציע, אני כבר אדאג לכל השאר", היא צוחקת.
אלא שהחיים, כמו החיים, לא ממש שיתפו פעולה. המלחמה שפרצה דחתה תוכניות, וליבי איבדה סבלנות: "בשלב מסוים כבר אמרתי לו, 'מה נסגר? אתה לא רוצה אותי אישה נשואה? אני רק צריכה שתיתן לי גו, אני כבר אתחיל לתכנן את החתונה'."
מה שהיא לא ידעה, הוא שבדיוק באותו שבוע גל כבר הסתובב עם טבעת בכיס. הוא תכנן להציע בשבת בבוקר, בארוחת בוקר רומנטית בבית. אבל ככה על הדרך, ליבי, שלא חשדה בשום דבר, זרקה לו שהיא בכלל ישנה אצל ההורים בגלל תור לרופא שיניים. מיותר לציין איך גל הרגיש באותם רגעים. למחרת בבוקר, בזמן שליבי עמדה במטבח והכינה שקשוקה, גל ניצל את המומנט. הוא ניגש, חיבק אותה וביקש ממנה להישאר רגע במקום. שניה אחר כך הוא כבר כרע ברך ושלף את הטבעת- בול הטבעת שעליה חלמה. "הייתי בהלם ולקח לי קצת זמן לעכל, ואז גל הוא הסתכל עליי ואמר: 'תוכלי לומר כבר כן? כואבת לי הברך"
השקשוקה אמנם נשרפה, אבל זה היה הדבר האחרון שהטריד אותם באותו בוקר. אחרי הטלפונים למשפחה, בקבוק השמפניה הספונטני וההתרגשות הגדולה, רוב הכלות היו נשארות עוד רגע עם הפרפרים בבטן. ליבי פתחה אקסל ושקדה על רשימת המוזמנים.
כשליבי הצטרפה למועדון כלות מספרות, רוב ההכנות כבר היו מאחוריה. הספקים נסגרו, היה לה ויז'ן ברור, והיא הייתה בטוחה שהגיעה בשלב שבו כבר אין למועדון יותר מדי לחדש לה. "זה טיפוסי לי כי אני כלה חופרת" היא צוחקת. "אני חוקרת, שואלת ומגיעה מוכנה". כנראה שזו גם הסיבה שהפוסטים שלה
במועדון היו כל כך מפורטים, היא פשוט אוהבת לרדת לעומק של כל דבר. אבל מהר מאוד ליבי גילתה שהערך האמיתי של המועדון בכלל לא נמצא ברשימות ספקים, אלא באנשים.
"חברות שלי היו או נשואות או רחוקות מאוד מחתונה. פתאום מצאתי בנות שנמצאות בדיוק באותה נקודת זמן בחיים ומבינות מה עובר עליי."
כאישה שחיה את המילה הכתובה, היא החלה לפרסם סדרת פוסטים שתיעדה את השבועות שלפני החתונה: ההתלבטויות, ההחלטות והתובנות שצברה בדרך. הפוסטים זכו לעשרות תגובות, הובילו לשיחות עם כלות אחרות ואף שינו משהו מעבר לכך. באחד מהם, שבו הסבירה למה לדעתה מנהלת אירוע חיצונית היא השקעה ששווה כל שקל, נוצר אפקט שלא ציפתה לו.
"פתאום
שלי חנן, מנהלת האירוע שלי, התחילה לקבל המון פניות בעקבות הפוסט. רק אז הבנתי כמה כוח יכול להיות למילים, ובאותו רגע גם הבנתי שהמועדון לא רק תרם לי, הוא גם נתן לי הזדמנות לתרום לאחרות.
מתוך אירוע הקיץ של 'כלות מספרות'
אם יש דבר אחד שליבי לא הייתה מוכנה להתפשר עליו, הוא התחושה שהכול יושב כמו שדמיינה. עוד לפני שסגרו אולם, היא פתחה טבלת אקסל מסודרת, דיברה עם עשרות גני אירועים והשוותה בין אינספור אפשרויות. "אני חושבת שדיברתי עם בערך שמונים אולמות" היא מודה. "רציתי לדעת שבדקתי הכול לפני שאני מחליטה". אבל למרות כל המחקר, ההחלטה הסופית התקבלה דווקא מהבטן. כשהשניים הגיעו ל
אודיאון, הם הרגישו שמצאו בדיוק את מה שחיפשו. "הייתה בו אלגנטיות שקטה" ליבי משתפת. "זה הרגיש קלאסי, נקי ולא מתאמץ. בדיוק הסגנון שדמיינו."
אותו עיקרון ליווה אותה גם בבחירת הספקים. ליבי לא חיפשה את מי שיש לו הכי הרבה עוקבים ופופולריות, אלא את מי שיוכל לתת לה שקט וביטחון. זה בדיוק מה שהוביל אותה לבחור את
אביעד מחתונה פרחונית. ליבי לא תכננה להשקיע סכומים גבוהים בעיצוב, וכשנתקלה במודעה של אביעד ב-mit4mit הבינה שהיא יכולה להצליח. במחיר נגיש אביעד יצר עבורם עיצוב מלא שכלל את החופה, קבלת הפנים, הבר והשולחנות, ואפילו הוסיף במיוחד תאורת פיירילייטס שליבי רצתה כל כך. "רציתי משהו בסיסי שיסגור את הפינה" היא מספרת. "בסוף נכנסתי לאולם ופשוט הייתי בהלם מכמה שהחופה הייתה יפה" מבחינתה, זו הייתה הוכחה שלא תמיד צריך להגדיל את התקציב כדי לקבל תוצאה מרשימה - צריך פשוט למצוא את האדם הנכון.
צילום: Helado Photography
ליבי מודה שאחד האתגרים הגדולים ביותר מבחינתה היה דווקא למצוא את שמלת הכלה. במשך שבועות היא הסתובבה בין מעצבות, אבל שוב ושוב הרגישה שהיא לא מוצאת את עצמה. "הרגשתי שכל מה שטרנדי עכשיו פשוט לא מדבר אליי", היא מספרת. "רציתי להרגיש נסיכת דיסני, אבל כל הזמן ראיתי שמלות שהרגישו פחות אני".
כשהגיעה לסטודיו של נורית חן, היא כבר כמעט התייאשה. היא כבר קמה לצאת אחרי המדידות הראשונות, ואז נורית עצרה אותה. 'בואי תסבירי לי מה את באמת מחפשת', היא אמרה, ובעיניים שלה היתה את כל ההבנה שבעולם. נורית שלפה שמלה יפהפייה, אבל ליבי ידעה שזו עדיין לא היא. כאן הגיעה נקודת המפנה- בתוך דקות נורית שינתה את גזרת השמלה, הוסיפה חישוק לאקסטרה נפח וכתפיות מהממות, והעמידה את ליבי מול המראה. "פתאום הייתה שם שמלה בול כמו שדמיינתי" היא נזכרת. "עמדתי מול המראה ופשוט אמרתי לעצמי: זאת האחת". נורית זרמה לאורך כל הדרך עם הוויז'ן של של ליבי. היא לא ניסתה לשכנע אותה להתפשר או לבחור במה שנוח לה. להפך, היא דייקה את השמלה עד שהיא הרגישה בדיוק כמוה. "הרגשתי שיש מישהי שנלחמת על החלום שלי בדיוק כמו שאני נלחמתי עליו", ליבי אומרת.
צילום: Helado Photography
אחרי חודשים של תכנונים והחלטות, הגיע סוף סוף בוקר החתונה. ליבי התארגנה בוילה בכרכור, מוקפת במשפחה, במלוות ובחברות הכי קרובות אליה. היה לה חשוב לפתוח את היום ברוגע, עם האנשים שליוו אותה לאורך כל הדרך.
על האיפור והשיער הייתה צליל שוכר, שיצרה מראה טבעי, קלאסי ועל זמני, בדיוק כפי שליבי דמיינה. את הרגעים הקטנים של הבוקר (ואלו שלאחר מכן) תיעד הצלם Helado Photography שהצליח לתעד את הרגעים הקסומים ברגישות ובזוויות יצירתיות מיוחדות במינן.
אבל מבחינת ליבי, הרגע שבו היום באמת התחיל היה המפגש עם גל. כשירדה במדרגות לצלילי "יש בי אהבה" של אריק איינשטיין, הוא הסתובב וראה אותה לראשונה בשמלת הכלה. "לא היה לו מושג איך אני נראית, וגם אני לא ידעתי איך הוא ייראה", היא מחייכת. "פתאום כל ההכנות נשארו מאחור. הבנתי שסוף סוף הגענו לרגע שחיכינו לו."
צילום: Helado Photography
צילום: Helado Photography
צילום: Helado Photography
כשליבי הגיעה לאודיאון לראשונה מזה חודשים כבר לא נשאר מה לתכנן. מהרגע שהעבירה את האחריות לשלי חנן- מנהלת האירוע, היא הרגישה שלראשונה מזה חודשים היא לא מנהלת אירוע - אלא פשוט פנויה להנות.
במקום להסתגר בחדר עד החופה, ליבי בחרה להסתובב בקבלת הפנים. היא התחבקה עם בני המשפחה, פגשה חברים שהגיעו מכל הארץ והספיקה לראות את האולם מתמלא באנשים שבאו לחגוג איתם.
מבחינתה, זו הייתה אחת ההחלטות הטובות שקיבלה. עם כמות גדולה של אורחים, היא ידעה שזו תהיה ההזדמנות היחידה להגיד שלום לפחות לחלק מהם לפני שהערב יתחיל לרוץ. רק אחר כך היא עלתה לרענון קטן של האיפור והשיער, ואפילו גילתה בדיעבד שחיכתה לה ערכת טאצ' אפ מסודרת, מבלי שבכלל הייתה צריכה לחשוב על זה.
צילום: Helado Photography
צילום: Helado Photography
רגע לפני החופה, דווקא כשהכול כבר היה מוכן, הגוף של ליבי התחיל להגיב לעוצמת ההתרגשות. היא הרגישה מוצפת, כאב בטן חזק תפס אותה והחולשה הלכה והתגברה, עד שהבינה שהיא נמצאת בעיצומו של התקף חרדה. מי שזיהתה מיד מה קורה הייתה שלי חנן, מנהלת האירוע.
"שלי הסתכלה עליי ואמרה: 'מה שאת מרגישה זה אוברלאודינג (עומס יתר)', מספרת ליבי. היא הנחתה את ליבי לשפשף את כפות הידיים אחת בשנייה כדי להחזיר את עצמה לרגע הנוכחי. "זה נשמע פשוט, אבל זה באמת עזר והפחית את החרדה."
למרות שהחופה התעכבה, בדיוק מה שליבי כל כך רצתה להימנע ממנו, שלי דאגה שהיא תגיע אליה רגועה ותוכל ליהנות מהרגע. בסוף, גם החופה עצמה הייתה בדיוק כפי שחלמו. קצרה, מכבדת ומשפחתית. בני המשפחה עמדו לצדם, האחיינים הקטנים צעדו לפניהם עם סרטים זוהרים, ועורך הטקס מצהר כיבד את בקשתם לשמור על טקס ענייני ומרגש, בלי להפוך אותו למופע.
גם אחרי שבירת הכוס, שלי המשיכה לחשוב על הפרטים הקטנים. בזמן שליבי וגל כבר נסחפו אל תוך החגיגות, היא אספה את שברי הכוס ושמרה אותם עבורם. בהמשך הם הפכו למזכרת מעוצבת, שתזכיר להם את הרגע הזה עוד שנים רבות.
צילום: Helado Photography
צילום: Helado Photography
על הרחבה ניצחה
דיג'יי מעיין לב מפפריקה, שבנתה ערב מדויק שהצליח לשלב בין כל מה שליבי וגל אוהבים. בין להיטי המסיבה השתלבו גם שירי דיסני רומנטיים, בחירה קצת פחות שגרתית שהפתיעה את האורחים, והפכה לאחד הרגעים המדוברים של הערב.
גם כשהשמלה הראשונה נקרעה מעט באמצע הריקודים, שום דבר לא הצליח להוציא את ליבי מהאווירה. בתוך דקות ספורות השמלה המודולרית התחלפה ללוק השני שתכננה מראש- היא העיפה הצידה את החישוק, הוסיפה צווארון קולר ושיער אסוף, וישר חזרה לרחבה.
בין קלאסיקה למוזיקה מודרנית, חיכו לאורחים גם ארטיקים מרעננים, ערכות חירום מושקעות ואוכל שלא הפסיק לגרוף מחמאות.
צילום: Helado Photography
צילום: Helado Photography
צילום: Helado Photography
אם יש דבר אחד שליבי הייתה רוצה שכל זוג מאורס יקח מהדרך שלה, הוא עניין התקשורת. בין פגישות עם ספקים, התלבטויות, תקציב ואינספור החלטות קטנות, קל מאוד להיסחף למשימות ולשכוח למה בכלל התחלתם את כל התהליך. היא מאמינה שדווקא השיחות הפשוטות- לקבוע דייט ולדבר על דברים שלא קשורים לחתונה, אלא למה שכל אחד מרגיש, זה מה שהפך את כל הדרך לנעימה יותר. "החתונה היא יום אחד" היא מסכמת, "אבל הזוגיות שנבנית בדרך היא זו שנשארת."
ליבי וגל היקרים- אם עד היום רק ליבי כתבה את הדרך לחופה, מעכשיו אתם כותבים יחד סיפור חדש. בטוחים שזה יהיה הפרק הכי יפה בספר שלכם. מאחלים לכם המון מזל טוב!
צילום: Helado Photography
לוקיישן: אודיאון
צלם סטילס: Helado Photography
צלם וידאו: אייל אשכנזי
מגנטים: שוקו מגנטים
מנהלת אירוע: שלי חנןדיג'יי: מעיין לב מפפריקהאיפור ושיער כלה: צליל שוכר
איפור ושיער אחיות: עדי דנינו – שיער, ענבר שיינר- איפור
שמלת כלה: נורית חן
עיצוב אולם: חתונה פרחונית